תוכן עניינים
מבוא.. 3
סקירת ספרות.. 4
אינטליגנציה רגשית הגדרתה ומדידתה. 4
הצלחה בחיים. 6
מימד אובייקטיבי להצלחה בחיים – הכנסה וסטטוס תעסוקתי 7
מימד סובייקטיבי להצלחה בחיים –  רווחה אישית. 8
שיטה.. 9
מדגם. 9
מערך המחקר. 10 כלים. 10 הליך. 11
ממצאים.. 11
דיון 12
מגבלות מחקר. 13
הבנות ומבט לעתיד. 13
ביבליוגרפיה.. 15
נספחים.. 18
נספח א- הסבר לפני מעשה. 18
נספח ב- שאלון פרטים דמוגרפיים. 18
נספח ג- שאלון סטטוס תעסוקתי 18
נספח ד- שאלון שכר. 19
נספח ה- שאלון רווחה אישית. 20 תרומתה של אינטליגנציה רגשית להצלחה בחיים הקשר בין אינטליגנציה רגשית ובין מדדים אובייקטיבים וסובייקטיביים של הצלחה בחיים בעשורים האחרונים חוקרים רבים כבר הביעו את דעתם וטענו, כי אינטליגנציה אינטלקטואלית אינה מסבירה את כל התנהגויות האדם ויכולותיו וכי האינטליגנציה הרגשית של האדם עשויה להסביר חלק משמעותי וחשוב (Ashkanasy & Daus, 2005). המחקר הנוכחי בדק את הקשר בין אינטליגנציה רגשית ובין ההצלחה בחיים. השערות המחקר הנוכחי הן:  (1) ימצא קשר חיובי בין רמת אינטליגנציה רגשית ובין רמת השכר (2) ימצא קשר חיובי בין רמת אינטליגנציה רגשית ורמת דירוג הסטטוס התעסוקתי (3) ימצא קשר חיובי בין רמת אינטליגנציה רגשית ורמת רווחה אישית.
אינטליגנציה רגשית נמדדה על ידי שאלון המבוסס על גישת האינטליגנציה הרגשית כתכונת אישיות (Schutte, Malouff, Hall, Haggerty, Cooper, Golden & Dornheim, 1998), הצלחה בחיים הוגדרה בהתאם למימד סובייקטיבי ואובייקטיבי. הצלחה סובייקטיבית נמדדה באמצעות שאלון רווחה אישית (Tellegen,
1 982). הצלחה אובייקטיבית נמדדה באמצעות דרוג סטטוס מקצועי (קראוס והרטמן, 1989) ודירוג שכר בהשוואה לשכר הממוצע במשק. המדגם כלל 91 נבדקים. באמצעות מבחני Pearson, נמצאו נתונים מעורבים באשר להשערות המחקר. מוצג דיון אודות משמעויות הממצאים יחד עם הסתייגויות מתודולוגיות, וכן, מוצעים כיוונים למחקר המשך בתחום.
מבוא
"אדם אינטליגנטי" או "תשובה אינטליגנטית" הם ביטויים מקובלים על הכל. נוהגים לייחס רמת אינטליגנציה כזו או אחרת וסוג אינטליגנציה כזה או אחר הן להתנהגויות והן לאנשים.
אך מהי בדיוק אותה 'אינטליגנציה'? למה אנו מתכוונים כאשר אנו משתמשים במונח זה? אם נפנה שאלות אלו לידידינו או ננסה להסבירם בעצמנו, ניתקל בתשובות חלקיות ושונות זו מזו. הדבר דומה מאוד, גם באשר לשאלות אודות הצלחה ומיהו האדם המצליח. בעשורים האחרונים, חוקרים רבים כבר הביעו את דעתם וטענו כי, אינטליגנציה אינטלקטואלית אינה מסבירה את כל התנהגויות האדם ויכולותיו.
פגוע מוחית, למשל, עשוי להפגין יכולות גבוהות במבחני אינטליגנציה אינטלקטואלית, אך בשל חוסר יכולת לחוות רגשות, עלול להיות מחוסר יכולת של קבלת החלטות פשוטות, שאנשים לא פגועים מקבלים בקלות (Ashkanasy & Daus, 2005). גם Mayer, Salovey & Caruso (2000), טוענים כי התנהגות אינטליגנטית, תלויה לא רק ביכולות האינטלקטואליות, אלא גם במרכיבים רגשיים ומוטיבציוניים של האדם (Mayer et al., 2000). יש לציין כי, אינטליגנציה רגשית איננה צורה אחרת וחדשה של אינטליגנציה חברתית ואינה איזשהו תחליף לאינטליגנציה רגילה (אינטלקטואלית). במקום זאת, רצוי לראות במרכיב זה ככלי נוסף, היכול לשמש פסיכולוגים ואנשי מקצוע אחרים, במאמציהם להבין ולנבא התנהגות אנושית (Ashkanasy & Daus,
2 005). כאמור, חיי האדם מורכבים מאירועים ואינטראקציות שונות ולכן התמודדות מוצלחת עם החיים דורשת שילוב רכיבים שכליים ואמוטיביים (Mayer et al., 2000). על כן, הצלחה בחיים יכולה להימדד בדרכים מגוונות, בהתאם להשקפות עולם שונות. אולם, ניתן להתבונן על הצלחתו של אדם, בתחומים השונים של חייו, מתוך הערכה של מידת הסתגלותו לסביבה ולעולם. ההצלחה הינה מושג בלתי מוחלט ויכולה לקבל הגדרה מחודשת ושונה בהקשרי זמן ותרבות (Haslberger, 2007). כדי להגדיר הצלחה, בעבודה זו, הוגדרו ראשית שני ממדים של הצלחה- אובייקטיבי וסובייקטיבי, אשר שילובם יהווה את מדד ההצלחה הכללית בחיים. זאת, מתוך שאיפה להקיף טווח רחב, ככל האפשר,  של המושג 'הצלחה'.
בעבודה זו יבדקו היחסים בין אינטליגנציה רגשית ובין הצלחה בחיים. ההנחה המרכזית המונחת בבסיסי חקירה זו, הינה השפעתה החיובית של רמת האינטליגנציה הרגשית על התנהגות בכלל ועל ההסתגלות בפרט (Ashkanasy & Daus,
2 005). לצורך כך, ראשית תובא סקירת ספרות אשר תציג את המסגרת התיאורטית לאינטליגנציה רגשית, בהתאם לאסכולות המרכזיות הקיימות בתחום. לאחר מכן, יוצגו הגדרות, אשר הוצעו על ידי חוקרים שונים, להצלחה בחיים ברמה האובייקטיבית והסובייקטיבית. לאחר הסקירה הספרותית, יוצגו השערות המחקר הנוכחי באשר לקשר האפשרי בין שני הרכיבים. בהמשך הפרקים יובאו הבדיקות הסטטיסטיות של ההשערות, תוצאותיהם והמסקנות הנגזרות מהן.