ראשי פרקים הקדמה                                                                                
2 חלק א' – מבוא
פולקלור ומיתולוגיות – רקע היסטורי                                                                         
3     ז'אנרים                                                                                                               
4     האגדות (Fairy tales)                                                                                             5  צמיחתה של מדינת הילדים                                                                                    
6    תפיסת העולם של הילד                                                                                          7
Hanes Christian Andersen                                                                                    9
The Grimm Brothers                                                                                         
1 0 חלק ב' – ניתוח חברתי, תרבותי ופסיכולוגי.
התפתחותה של האגדה כחלק ממהפכות המדיה                                                    11
מהפכת הדיבור                                                                                                  
1 1
מהפכת הכתב                                                                                                     12
מהפכת הדפוס                                                                                                   
1 3
המהפכה האלקטרונית                                                                                         
1 4
המהפכה הממוחשבת                                                                                         
1 6   הטלוויזיה ואובדן הילדות                                                                                    
1 8  תרומתה של האגדה להתפתחותו הנפשית של הילד                                               21
סיכום                                                                                                                24
ביבליוגרפיה                                                                                                      
5 הקדמה לכולנו נדמה כי האגדות, כפי שאנו מכירים אותן היום, היו קיימות מאז ומתמיד. סיפורים כמו "כפה אדומה", "סינדרלה", "שלגיה", הם סיפורים אשר איש אינו יודע דבר על מקורותיהם – מי כתב אותם והיכן הם נולדו.
אגדות הילדים, כפי שאנו מכירים אותן כיום, התפתחו מתוך סיפורי העמים שהיו קיימים בתרבויות העתיקות. התפתחותן חלה במקביל להתפתחות מושג הילדות, אשר נולד כתוצאה מתהליכים היסטוריים ששינו את פני החברה והתרבות.
בעבודה זו ברצוני לבחון את השינויים שחלו באגדות הילדים למן התקופה האוראלית ועד לתקופה המודרנית הממוחשבת של ימינו. דרך בחינה מעמיקה של שורשיהן ההיסטוריים של האגדות, ברצוני לגלות האם השינויים הטכנולוגיים והתפיסתיים שעברה האנושות, היטיבו עם האגדות או הזיקו להן, וכיצד מתייחסת אל האגדות החברה בת ימינו, בהשוואה לחברות קדומות יותר. בחרתי בנושא זה מאחר ועולם הילדים קרוב ללבי ומאחר ואני חובבת אגדות ילדים וסבורה כי לא רק ילדים יכולים להנות מהן.
חלק א' פולקלור ומיתולוגיות  – רקע היסטורי  אגדות עם, כז'אנר ספרותי המהווה חלק מן הפולקלור (התרבות העממית), הן תוצר של המיתולוגיות העתיקות, שאת מקורותיהן חקרו רבים.
ב – 1865 ערך גרמני מלומד בשם Max Muller  מחקר, שבעקבותיו הגיע למסקנה כי המיתולוגיות צמחו על רקע השפה – מולר חקר את השפה הסאנסקריטית  (אשר התגלתה באותה תקופה כשפה ההודית העתיקה וכמקור הלשון האירופאית) והסיק כי בעקבות שכחה של השמות המקוריים של האלים, ניתנו להם שמות אשר העידו על תכונות שיוחסו להם.
כך למשל דיגוס – אל השמיים של הודו העתיקה, נחשב לאל האחראי על העננים, הרוחות, הסערות וכ'. לאל זאוס ביוון העתיקה יוחסו אותן תכונות.
תופעה זו של מתן שמות וייחוס תכונות לאלים, צימחה מסורת של סיפורים אשר עסקו בתופעות טבע, וסבבו סביב הקונפליקטים שבין היום והלילה.
חוקר בשם Tylor  בחן את מקורות הפולקלור בתקופה קדומה יותר.  הוא טען כי האדם הקדמון נהג לייחס לחיות, לאבנים ולכוכבים תכונות אישיותיות, ומתוך אמונות מסוג זה, אשר התקיימו גם בתקופה האוראלית המודרנית יותר, נוצרו המיתולוגיות. גם תיאוריה זו התבססה על הודו העתיקה.
במאה החולפת, האמונה בדבר היותה של הודו העתיקה המקור העיקרי של המיתולוגיות הלכה והתפוגגה, וחוקרים רבים טענו כי מיתולוגיות צמחו גם במקומות אחרים, כמו יוון ומצרים.
ב – 1890 התגבשה תאוריה נוספת ע"י אוניברסיטת קיימבריד'ג (בהתבסס על רעיונותיו של Sir james george frazer ), אשר לפיה נוצרו המיתולוגיות כהסבר של טקסי הקרבת קורבנות בקרב עובדי האלילים. במהלך ההיסטוריה הופרדו המיתולוגיות מן הטקסים וצמחו באופן בלתי תלוי במסגרת המסורת האוראלית לז'אנרים שונים (אגדות, בלאדות, שירה וכ').
הגרמני Hans Neumann מחזיק בדעה שלפיה המיתולוגיות צמחו מתוך המסורת שאיפיינה את המעמד האריסטוקרטי  והופרדה מתרבות ההמון – טקסים, מחזות, שירה ותהלוכות.
לעומתו, טוענים פולקלוריסטים רוסיים ומזרח אירופאים, כי הפולקלור צמח מתוך ההמון כחלק מהמחאה כנגד בעלי הקרקעות.
ז'אנרים הספרות האוראלית כוללת ביטוי דרך שירה ודיבור, כאשר שני הז'אנרים העיקריים הם –  שיר וסיפור, אשר התפתחו מאוחר יותר לספרות הכתובה.  ז'אנרים משניים:
מיתולוגיות – סיפורי אלים.
סיפורי פיות / אגדות – בדיות פופולריות המלוות במעשי ניסים, בכיכובן של דמויות אריסטוקרטיות. בעלות מבנה עלילה סימטרי.
מעשיות – אמונות המועברות דרך שיח או רמיזות.
סאגה – קורותיהם של משפחה, אדם או קהילה.
רומן – עלילה ארוכה עם דמויות ריאליסטיות.
סיפורי שוטים – עלילות הומוריסטיות.
ז'אנרים נוספים – בדיחות ואנקדוטות, סיפורי חיות, משלים.