סיכול ממוקד פרק א' מבוא
מדינת ישראל הינה מדינה דמוקרטית אשר קיבלה על עצמה את עקרונותיה של מגלת האומות המאוחדות, הפועלת בהתאם לאמנות השונות עליהם היא חתומה ובהתאם למשפט הבינלאומי. מצאה עצמה כמטרה לארגוני הטרור האסלאמי-הקיצוני. דמוקרטיה, הנאלצת להיאבק בטרור, צריכה היא לנווט בין ערכים מתנגשים של הגנה על זכויות האדם והאזרח מחד ושל ביטחון המדינה מאידך.
"לא פעם נלחמת הדמוקרטיה כאשר אחת מידיה קשורות לאחור. חרף זאת, ידה של הדמוקרטיה על העליונה, שכן שמירה על שלטון החוק והכרה בחירויות הפרט מהוות מרכיב חשוב בתפישת ביטחונה".
זכיות האדם עברו כברת דרך ארוכה מאז החלו לחלחל אט אט, אל תוך התודעה האנושית, במאה ה-18. הזכות לחיים, לחירות, לשוויון, לכבוד והליך הוגן נתפסות כזכויות מהותיות. כאלה שאנו סבורים כי הן זכויות שיש לכבדן בשל תפיסת עולם מסוימת. תפיסה הרואה את אדם באשר הוא- אדם ושכל בני האדם נבראו שווים. מקורם של זכויות האדם טמון ברצון להגביל את כוחו של השלטון ואת יכולתם של פרטים אחרים לפגוע בצרכים הבסיסיים ביותר של הקיום האנושי. כמצופה וכראוי, הזכות לחיים הינה הזכות האלמנטארית והבסיסית ביותר של האדם.
זוהי זכות מהותית ממדרגה עליונה. לפיכך, נידרש לתרחיש עם נסיבות קיצוניות במיוחד ולתשתית עובדתית רחבה וחזקה במיוחד, בכדי לאפשר פגיעה בזכותו זו אם בכלל. יחד עם זאת, מדינה צריכה להגן על עצמה ועל תושביה. ומדינה אשר אינה מצליחה להבטיח את ביטחון אזרחיה חוטאת למטרה שלשמה הוקמה ואף עלולה לשמש כקרקע להקמתו של שלטון פחות דמוקרטי או חמור אף יותר, להביא למצב שבו האזרחים ייקחו את החוק לידיהם ויבצעו בעצמם פעולות תגמול. לעתים "המחיר" של הבטחת שלומם הפיזי של האזרחים משמעו פגיעה בזכויותיהם ובחירויותיהם. אזרחי המדינה יהיו מוכנים למגבלות מסוימות בתמורה לביטחון, אך לעתים מידת הפגיעה בזכויות האדם כבדה מאד וההתנגשויות בין הזכויות השונות חזקה במיוחד. אין חולקין כי זו הסיטואציה בה עסקינן כאשר אנו בוחנים את "הסיכולים הממוקדים".
ראשיתם של הסיכולים הממוקדים באינתיפאדת אל אקצה, ומטרתם הייתה לנטרל אישים בדרגי פיקוד גבוהים במערך ארגוני הטרור. הסיכול הממוקד מעורר שאלות מוסריות ומשפטיות הנוגעות לזכויות האלמנטאריות והבסיסיות ביותר, ובראשן הזכות לחיים ולהליך הוגן. דרך פעולה זו עוררה ויכוח ערכי -מוסרי קשה. המתנגדים לשיטה טוענים כי מדובר בעקיפת שלטון החוק ובהוצאה לפועל של גזר דין בלא כל הליך משפטי. לא מיותר לציין, כי הדבר צורם עוד יותר בשל העובדה כי בישראל אין עונש מוות (בפועל), כך מושא הסיכול אשר רק בגדר חשוד בטרור, מקבל עונש חמור משהיה יכול לקבל – אילו היה נמצא אשם במיוחס לו – במערכת המשפט בישראל. יתרה על כך, תיתכן גם טעות בזיהויו, פגיעה בחפים מפשע או "בלתי מעורבים". יש שיאמרו כי סיכול ממוקד כמוהו פיגוע טרור.
העבודה תעסוק בסוגיית הסיכול הממוקד, תוך התייחסות לעמדת המשפט בישראל ולהתחבטויות הקשות בעניין שאלת החוקיות של הסיכול הממוקד. ומאחר ועסקינן באמצעי המופעל בזירה הבינלאומית, יש לבחון את כשרותו וחוקיותו על פי דיני המשפט הבינלאומי. תוך הבחנה בין הדין החל במצב שלום מחד ולבין הדין החל במצב מלחמה מאידך.
אנסה לענות על שאלות אלה מבלי להיכנס, ככל הניתן וככל שיצלח לי, לסוגיות הפוליטיות החבויות בנושא זה.