עבודה בדיני נזיקין- אחריות רשויות השלטון בנזיקין פקודת הנזיקין מקורה באנגליה ושם מקור המשפט היה מלך שלא היה כפוף לבתי המשפט, ועל כן הייתה מקובלת ההלכה: "המלך לא יכול לטעות ולגרום עוולה" כנ"ל לגבי מי שפועל מטעמו/בשליחותו של המלך.
עפ"י הפקנ"ז הייתה חסינות לנציב העליון וחסינות זו עברה לממשלה עד שנות ה-50.
בעקבות הרעיון של מדינה מודרנית, שגם הריבון כפוף לחוק, חוקק חוק מתאים.
החוק קובע שדין המדינה לעניין אחריות נזיקית כמו כל גוף מאוגד. כלומר, מה שנקרא "עיקרון השוואת המעמד" – מעמד הרשות מושווה לזה של מזיקים אחרים, למעט המגבלות המופיעות בחוק. סוגיה זו נחלקת ל-2 קבוצות: 1.אחריות המדינה בכל סוגי הנזיקין  2.
אחריות המדינה ברשלנות החוק כולל סייגים/חריגים לאחריות המדינה:
1.      סעיף 3 קובע כי המדינה אינה פטורה באופן כללי, אם הפעולה נעשתה מתוך הרשאה, היא תחוב באחריות כאשר מדובר ברשלנות שבמעשה. כאשר הרשות לא פועלת כאדם הסביר מדובר ברשלנות שבמעשה. דוגמא- פקידי הוצל"פ יצאו להרוס בית, ופעלו במסגרת אחריות החוקית, אולם הרסו בית אחר- מכאן שפעלו ברשלנות והמדינה לא תהיה מוגנת.
2.      סעיף 5, 7, ו- 8 – ניתן לפטור מדינה מאחריות במקרים של פעולה מלחמתית או מוות כתוצאה מחבלה.
3 .      סעיף 7ב' – קובע כי במקום שהמדינה פטורה מאחריות, פטור מאחריות גם מי שבגללו המדינה הייתה יכולה להיות מחויבת.
4.      סעיף 42 לפק' הפרשנות – קובע כי חוקים מחייבים את האזרח ולא המדינה, אלא אם כן נרשם במפורש שחל על המדינה.
5.      סעיף 7
לפקנ"ז – מסייג ההגנה על עוולה שעשה עובד שסבר שהוא פועל בתחום סמכותו כדין ובתום לב, וקובע שלא תהיה הגנה בתובענה על רשלנות. הכוונה לאו דווקא לעניין עוולת הרשלנות אלא בעיקר שהעובד פעל באופן לא סביר.
שיקולים אשר מתייחסים לעובד:
         א.         הענקת חסינות לעובד –המעביד ישא באחריות העובד כל עוד הפעולה נעשית במסגרת התפקיד.
          ב.         כיס עמוק – הרשות היא בעלת כיס עמוק ולכן תוטל עליה האחריות, אך שיקול ההרתעה יאמר שנרצה להטיל אחריות על העובד כדי שלא יתרשל.
בפס"ד חמד נ' מד"י הייתה מחלוקת לעניין האינתיפאדה הראשונה, בעליון אושרה התביעה משום –