דיני ראיות , תשס"ט תרגיל מס'
2 עפ"י החוק ילד הינו מי שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים, לכן בעניינו כל המדוברים – יורם, שמעון, מירב, יחזקאל ואבנר הינם ילדים לעניין חוק זה.
1. סמכותו של חוקר הילדים בחקירת את יחזקאל א) החוקר חקר את יחזקאל שהיה עד לכל האירועים שהתרחשו, בתחנת המשטרה, כאמור מדובר בחקירה בלבד ולא במתן עדות. נתייחס  בנפרד לשתי העבירות בגינן נחקר יחזקאל –
1 ) עבירת הרצח המיוחסת למוטי – מדובר בעבירה המנויה בתוספת של החוק בס' (ז)(2), שהרי יחזקאל הינו  בן למעלה משניים עשר שנים ומוטי, החשוד בביצוע העבירה הינו אחיו – אך הבעיה הינה שהנפגע בעבירה הוא לא אחד מה-אפשר לחקור אותו כמות שחוקרים כל אחד אחר למרות שהוא ילד. כאמור בס' 4א(א), יש ליידע את הוריו של יחזקאל לעניין חקירתו. יש להוסיף כי ישנם סייגים להודעה להורים, במקרה זה היה על החוקר להתייעץ עם פקיד סעד, אך נראה כי באם היה מתבצע ייעוץ זה, המקרה היה נכנס לגדרי ס' 4(ב)(-גבל והחשוד באותה העבירה. יש שני עניינים שלגביהם נחקר יחזקאל
2 . החלטת השופט חכמוני לאמץ דברי חוקר הילדים לעניין יורם – עולה כי במקרה זה עבירתו של יורם הינה עבירה נלווית לעבירה שביצע מוטי אשר היא מנויה בתוספת ונכנסת לגדרי סע' (ז)(1) – על חוקר ילדים לקיים את החקירה בעניינו של יורם. חוקר הילדים אישר את מתן עדותו של יורם. עפ"י ס' 2(ב) מוטי וסנגורו יכולים להיות נוכחים בעת מתן העדות – אך החוקר יכול להתנות זאת ולקבוע כי העדות לא תהיה