הגירה, כמו כול שינוי גדול בחיים, טומנת בחובה סכנות והזדמנויות פסיכולוגיות. מקובל להדגיש את סכנותיה של ההגירה ולראות בה אירוע חיים מלחיץ העלול להוביל לקשיים פסיכולוגים, אישיים ומשפחתיים (Hovey,2000). המודלים השונים להמחשת התהליכים הפסיכולוגים המתרחשים בעת הגירה נשענים על מגוון גישות תיאורטיות, החל בפסיכולוגיה חברתית ועד פסיכואנליזה. המודלים החברתיים עוסקים בתהליכים המתרחשים בהגירה במישור האישי, ומשופע מהסביבה החברתית-תרבותית-עמדות, ערכים, זהות תרבותית-חברתית, תפקידים חברתיים, נורמות התנהגות ומעורבות חברתית.
הבולט במודלים החברתיים הוא מודל ה"תירבות" (אקולטורציה) של ברי (Berry,1992). מודלים שונים של הגירה, והמודל של ברי, מתמקדים באבדנים שהם תוצאה בלתי נמנעת של עזיבת ארץ המוצא, אובדן של מעמד חברתי, אובדן של זהות, אובדן של ערכים. על כן, אין פלא שמודלים תיאורטיים רבים להמחשת ההגירה עורכים הקבלה בינה לבין תהליך של אבל ושכול. מודלים אלו רואים בהסתגלות הפסיכולוגית בהגירה תהליך ששלביו דומים לשלבים המאפיינים את תהליך האבל החל בהכחשה, דרך ההכרה