פרק 1-מבוא
     חיפוש אחר מקורות המושג "מנהיגות" (leadership) העלה כי רק במחצית הראשונה של המאה ה- 19 הופיע ביטוי זה לראשונה והדבר היה בהקשר פוליטי, בנוגע לפרלמנט הבריטי (בוגלר, 2000). המונח האנגלי "leader" (מנהיג), לעומת זאת, הופיע כבר בשנת 1300,Bass)  בתוך: בוגלר, 2000). ואילו הביטוי העברי "מנהיג" הופיע במקורות שונים כבר מאז המאה הרביעית. תופעת המנהיגות נחקרת במסגרת דיסציפלינות רבות. מרבית מהחוקרים מהדיסציפלינות השונות מסכימים כי חקר תופעת המנהיגות חשוב לארגונים מאחר שהעדר מנהיגות, או מנהיגות לא יעילה, עלולים להיות לרועץ לארגון ולפגוע בתפקודו התקין. המנהיגות, כפי שטוען ברנס ,Burns) בתוך: פופר, 1994) היא אחת התופעות הנצפות ביותר בכל חברה, אך עדיין היא בין התופעות הפחות מובנות לחוקריה. אנו יודעים רבות על המנהיגים ודרך פעולתם, אך פחות מדי על תופעת המנהיגות. בספרות העוסקת בחקירת תופעת המנהיגות, רבים הספרים והמאמרים הדנים ב"איך" ("איך להיעשות מנהיג" או "איך להיות מנהיג טוב יותר") ומעטים אלו העוסקים בתכנים ובמהות ("מהי מנהיגות"). נראה שעל אף פי ריבוי המחקרים בנושא המנהיגות, אנו עדיין מתקשים עדיין לקבוע מה מאפייניה ומרכיביה של פעילות זו. ייתכן שהדבר נובע מקיומם של הילת מסתורין, ערפול ואי-בהירות בקשר למושג המנהיגות.
דה-מיסטיפיקציה של הביטוי, דהיינו, סילוק הצדדים הבלתי מובנים שבו, עשוי לכן להפחית מעט מיראת הכבוד המרובה השמורה למנהיגות Gardner), בתוך: בוגלר, 2000). רבות הן ההגדרות למושג המנהיגות, ונראה כי הן תלויות בנקודת המבט ובגישה של החוקר, כמו גם בהיבטיה של התופעה המעניינים אותו במיוחד. מקורות מחקריים רבים מאמצים את אמרתו הידועה של סטוגדיל ,Stogdill) בתוך: בוגלר, 2000) בספרו משנת 1974, שמספרן של ההגדרות למושג המנהיגות הוא כמספר האנשים שניסו להגדיר את המושג (בוגלר, 2000).
     בעבודתי זו אסקור את תכונותיו של המנהיג על כל המשתמע מכך. בנוסף לחלק התיאורטי אסקור גם סוגי מנהיגים ואנסה להראות איך משתלבים סוגים אלה עם התכונות של המנהיג.