תוכן עניינים
מבוא -. 3
חשיבה חברתית ותהליכים של גיבוש עמדות –.            3
אפקט ראשונות -.  3          סכימה …  3
אפקט אחרונות -.  5          אפקט הילה –.  5          גישה הוליסטית –  5
הלימה ואי הלימה ..  5          דליפה –  5
מטה תפיסה —   6
יתרונות הסכימות ..  6
הטמעה ..  7
עצמי -.  9
פרפקציוניזם סימבולי –.. 10 אינטראקציוניזם סימבולי -.  10 תיאורית התפקידים   10 תיאורית ההשוואה החברתית . 10 חוסר אונים נרכש … 10 שימור ההערכה העצמית -…  10 הצגה עצמית —  11
ניטור עצמי –..  11
תקשורת לא מילולית –…  12
פרוקסמיקה והמרחב הטריטוריאלי -..  13
היבטים פרא מילוליים –. 14
הטיה אגוצנטרית – 14
חכמה בדיעבד -… 14
הטיות לטובת עצמי   14
זיכרון אוטוביוגרפי . 15
תיאוריות ייחוס –  16
תיאורית הפסיכולוגיה הנאיבית –…  16
תיאורית התכונה המתאימה – 17
התיאוריה התלת ממדית — 17
תיאורית ההתמקדות בתנאי החריג — 18
ייחוס במצבי הצלחה וכישלון .. 18
מוסכמות חברתיות . 19
נבואה שמגשימה את עצמה – 19
שיפוט אחרים — 19
מתאם מדומה -…  20 בולטות מזווגת -..  21
הטיות של חשיבה מאגית -… 21
עקרון ההדבקות – 21
עקרון הדמיון — 21
עמדות והתנהגות –  21
תפקידן של עמדות ..  22
התניות …  22
הקשר בין עמדה להתנהגות – 23
הקשר בין אדם והתנהגות -.. 24
עקרון העקביות ההכרתית -. 24
שכנוע – 27         הגדרת טעויות -… 28
התרצות .. 28
הזדהות ..  28
רמה של הפנמה -.  29
מיומנויות שכנוע – 29
4 טכניקות לשכנוע .. 32
המבחן – 33
מבוא.  פסיכולוגיה חברתית עוסקת בנו, איך אנו מתפקדים בקבוצה, איך אנו יוצרים רושם על אחרים, איך אנו מתקשרים עם אחרים וכו' לכן הדציפלינה נושקת להרבה תחומים וקשורה לנושאה התקשורתי. תקשורת בינאישית קשורה גם לתקשורת המונים.
המאפיין אותה כמדע: היא מבוססת על הרבה מחקרים שניסו לבודד מרכיב אחד בהתנהגות ולדבר על השפעתו כמו מה הופך מסר למשכנע יותר, מרכיב של מהירות הדיבור למשל. כל פעם נאמר הטקסט במהירות אחרת ובדקו מה זה עושה למידת השכנוע.  ומצאו שהקצב המהיר עד גבול ההבנה-הבהירות הוא משכנע יותר. ככל שמישהו מדבר מהר יותר ואנו מבינים מה שהוא אומר הוא נתפס בצורה אמינה יותר, כי אם היה משקר היה צריך לעשות הפסקות כאילו בודק את עצמו.
דיבור מהיר גם נתפס כמומחה יותר כי יש תפיסה לפיה הוא כל כך שוחה בחומר וזה קורה לו בצורה שוטפת וקולחת. דיבור מהיר גם מכריח אותנו להתעמת יותר מבחינה קוגניטיבית, המוח צריך לקלוט ולעבד מהר יותר וכשאנו מתאמצים זה משפיע על התפיסה שלנו כאילו הדברים חכמים יותר, מורכבים יותר. עצם המאמץ משפיע על כך שנחשוב שהדברים מורכבים יותר.
חשוב לבדוק לא רק מהירות אלא גם את המונוטוניות, הגיוון, מי אומר את זה, האם משתמש בתנועות ידיים או עומד כפוף. בפסיכולוגיה החברתית, כל פעם מבודדים מרכיב אחד וזה מאפשר למפות את הגורמים שמשפיעים עלינו.
חשיבה חברתית ותהליכים של גיבוש התרשמות (רושם ראשוני). תהליכים של גיבוש התרשמות מתרחשים עד 60 שניות של המפגש הראשוני.  ברגע שהחלטתי משהו על מישהו יהיה מאוד קשה לשנות את זה. הרושם הראשוני מאוד חשוב, ניתן לתקן אותו אך זה מאוד קשה.
עקרונית זה מנוגד לתפיסה שהדברים לא פועלים כך כי לפני שמישהו מחליט משהו עלינו היינו רוצים שיכירו אותנו ויראו אותנו במצבים שונים. (וזה כך גם בכיוון ההפוך). כמו חכם או טיפש, מפוזר או אחראי וכן הלאה. בפועל תהליכים אלה מאוד מהירים מצד אחד ומאוד יציבים מצד שני ותהליכי גיבוש התרשמות מבוססים על סכמות.
אפקט הראשונות – השפעתה של סכימה שהתגבשה על תהליכי הפירוש.
רושם ראשוני בגיבוש התרשמות, ההסברים להשפעתו המכרעת של אפקט הראשונות – הטמעה, תשומת לב, עכבת למידה, יציבות התכונות.
סכימה  מבנה קוגניטיבי, קבצי מידע שמאורגנים ומאוחסנים בזיכרון שלנו ומשקפים את הדרך שבה העולם החברתי פועל. מאפשרים לאדם לקטלג ולפרש מידע חדש שקשור לסכימה. אלה הסכמים בין היחידות שעומדות בבסיס הפעולה של המוח שלנו. כך המוח שלנו פועל.
הסכימות הן הדרך היחידה שיש לנו להתמודד עם שפע המידע העצום שמקיף אותנו מדי יום ושעה.
באמצעותו אפשר לזכור מה שקולטים, לפרש אותו, לתת לו משמעות ולאחסן אותו בזיכרון באופן שנוכל לשלוף אותו במהרה.  הסכימות מניעות אותנו לדפוסי חשיבה, ציפיות, זכרונות והן מאפשרות לנו להשקיע מאמץ קוגניטיבי במשך שעות היום. נתחיל לחשוב ולהתאמץ באופן קוגניטיבי שניתקל במשהו שהוא בניגוד לסכימה שבראש. מה אמור לצפות, כמה זמן זה ייקח, מה זה אומר, האם זה טוב לי או רע לי וכו'. צריך לשאול הרבה שאלות כדי להבין. כשכל מד ההתנהלות בהתאם לסכימה, אנו לא חושבים. אין מאמץ מחשבתי להבין מה קורה כאן, אך אם לא היו לנו סכימות לא היינו יכולים לתפקד כי כל הזמן היינו צריכים להבין מה קורה כאן.
מצד שני כשאומרים לנו שיש מחר דיון בבית המשפט, נשלפת הסכימה של דיון בבית המשפט ואנו יודעים איך זה מתנהל, מה יהיה, איך אנשים יתנהגו וכו'. אנו יודעים למה לצפות. אך כשלא נדע מה קורה שם, נחשוב כל הזמן נבנה את הסכימה.
סכימות נוצרות גם בניסיון אישי וגם כתוצאה מאמצעי התקשורת, אולי מימי לא הייתי בחדר מיון אך יש לי סכימה כזו מסדרת טלוויזיה ויתכן שחדר מיון בישראל יהיה שונה מזה שבסדרת הטלוויזיה ואז נופתע. דרך נוספת של יצירת סכימות היא מתקשורת בינאישית. סכימה על מישהי אני יכולה ליצור מדבריה של חברה אחרת שסיפרה לי עליה. זה כרוך בכך שככל שהסכימה מבוססת על ניסיון אישי, וככל שהניסיון היה משמעותי יותר כך תהיה מורכבת יותר לא תהיה דיכוטומית. אך מצד שני תהיה יותר יציבה באפשרויות השינוי. כלומר: אם יש סכימה על האסקימואים והיא מבוססת על תמונות מהאנציקלופדיה וזהו, בפעם הראשונה שנגיע לשם נופתע כי הסכימה אינה מדוייקת  והשינוי שלה יהיה אפשרי בקלות רבה יותר. קשה לשנות סכימה מורכבת, אם יש לי סכמה על אמא שלי ומחר היא תתנהג באופן שונה, לא אשנה את הסכימה עליה אלא נחפש איך זה משתלב בסכימה שיש לי עליה. אם הסכימה אינה מדוייקת ורחוקה, אנו נעצב אותה בהתאם למראה עינינו.
ישנם כמה סוגים של סכימות: –
העבודה ללא מקורות