תקציר העבודה: דת ומדינה בפולין הקומוניסטית ארבעים וחמישה שנות היסטוריה של פולין (1989-1944) עברו בצילו של משטר קומוניסטי-טוטליטארי, אשר נכפה על מדינה זו על ידי ברית המועצות. שנים אלו הם שנות דיכוי נוקשה של החירויות הדמוקרטיות בשם האידיאולוגיה הקומוניסטית, ושל שלטון אל עוררין של מפלגה אחת, אך גם שנים של מאבק החברה הפולנית למען דמוקרטיזציה של המדינה. אחת הכוחות המובילים במאבק זה הייתה הכנסיה הקתולית, שפעלה לאורך כול התקופה ככוח שחרור לאומי מול מדינה אטאיסטית-טוטליטרית, שזוהתה על ידי העם הפולני עם כובש זר. לעוצמה זו של הכנסייה הפולנית, ולתרומתה למאבק אנטי-טוטליטרי, אין אח ורעה בתולדות העולם הקומוניסטי, ולכן מהווה הפולין הקומוניסטית מקרה בוחן ייחודי ומרתק.  העבודה מתמקדת בתקופה שבין עליית המשטר הקומוניסטי ב1948, ועד הופעת ה"סולידריות".
העבודה בוחנת כיצד הפכה הכנסיה בפולין לגורם אופוזיציוני כה משמעותי, באמצעות שורת תיאוריות במדעי המדינה כמו: 1)תיאורית לאומיות- אריקסון, קימרלינג, 2)התיאוריה של הנטינגטון אודות התנגשות הציביליזציות 3)ליפסט-תיאורית הלגיטימיות. 4)ליפסהרט-תיאוריית השסעים 5)טוטליטריזם-פרידריך ובזיזינסקי.