.
המחלקה להיסטוריה ופילוסופיה ומדעי היהדות תומס גפרסון וייחסו לעבדות: סתירה והמשכיות עבודה סמינריונית במסגרת הקורס :
מרעיון לממשות: גפרסון והפדרליזם בארה"ב מגישה:
אדר, תשס"ט תוכן עניינים
מבוא                                                                                                                                           3-4
פרק ראשון:
גפרסון האיש –סקירה ביוגרפית.                                                                                            5-10 פרק שני:
הצעת חוק גורל העבדים בוורגיניה- בשנת 1779 .                                                                  11-15
ניתוח מעמיק הכולל מכתבים שגפרסון כתב,יחסו לעבדות ברמה האידיאולוגית/רעיונית.
פרק שלישי:
כיצד האידיאולוגיה שלו מתורגמת לפרקטיקה.                                                                     16-18
סיכום                                                                                                                                           19
ביבליוגרפיה                                                                                                                            20-21
מבוא
Thomas Jefferson   1743-1826- ללא ספק נמנה יחד עם הנשיאים שהשפיעו על ההיסטוריה של ארה"ב . גפרסון אדם מורכב ומגוון ,איש השכלה נאור,חקלאי, ארכיטקט, בעל עבדים, מחבר הצהרת העצמאות,כתב את הצעת חוק להפרדת דת ממדינה, אחראי על הקמת אוניברסיטת וורגיניה,ועוד לא מעט תפקידים מיוחסים לאיש המופלא הזה.
גפרסון האמין בחירות, חופש, החדיר לא מעט את נושא השוויון אך היה בעצמו ג'נטלמן  כפרי  בעל עבדים. מוסד העבדות  סימל יותר מכל את אי השוויון,חוסר החרות והדמוקרטיה ניצולו והשפלתו של גזע שלם.
רק בצוואתו שיחרר את עבדיו.
כיצד מתיישבת סתירה זו  בין היותו אידיאולוג החירות לבין יחסו הגזעני כלפי שחורים? כיצד יתכן כי מניסוחה של הצהרת העצמאות אשר מדברת  על זכות לשוויון,חירות ,ואושר גפרסון מחזיק בעבדים?ועד ליום מותו? האם זו סתירה ? האם חזונו התממש?
שאלת המחקר: תומס גפרסון וייחסו לעבדות: סתירה והמשכיות – אך בעבודה הזו בחרתי  לדבר על מספר נקודות:
פרק ראשון – מיהו תומס גפרסון? מה כל כך חשוב בנשיא בדימוס ? מה שונה בו וייחודי לו משאר 43 נשיאי ארה"ב האחרים? איזה אדם הוא היה? מהי האידיאולוגיה שלו והאם היא נשארה הומוגנית לאורך כל אותם שנים?
בפרק  שני- הצעת החוק משנת 1779 של תומס גפרסון בה הוא מציע להחזיר את העבדים לאפריקה מסיבות שונות,מכתבים שכתב בנושא, יחסו לעבדים, והאם  עמד על דעתו לכל אורך הדרך או שמה ישנה סתירה .
פרק שלישי – ממחיש  כיצד האידיאולוגיה שלו מתורגמת למעשים? האם קרו דברים על פי רצונו ? האם הם השתנו? צפון מול דרום,פשרת מיזורי – ודעתו של גפרסון.
סיכום –  של שלושת הפרקים , ומסקנתי האישית.
הנושא של גפרסון וייחסו לעבדות חשוב מפני שאותו איש דגול,בעל תפקידים פוליטים בכירים,המכונה בשם אידיאולוג החירות , הטביע חותם  בנושא של סוגיית השחורים והתבטא כנגדם במילים חריפות ,והסיבה האמיתית לכך לא באמת ברורה. ייחסו היהיר , והמתנשא אל מול אותם עבדים זוטרים ופשוטים , די פתטי , עלוב, ובלתי נתפס.
הסתירה שנמצאת  באישיות מופלאה ומוכשרת כל כך  אינה ברורה , מה עוד  שלא היה שום ניסיון "לטאטא את הדברים " או להסתיר את עמדותיו ותפיסותיו בסוגיה זו. יתרה מכך הוא פרסם אינספור מכתבים לאישים חשובים, ודעתו כמעט לכל אורך הדרך רצופה באמרות חוזרות ונשנות וכמעט  ואינה משתנה. לצורך כך בפרק השני הבאתי מספר דוגמאות על מכתבים שגפרסון כתב לכל מיני אנשים בהם הוא מייעץ מה לעשות עם נושא העבדים.
 לצערנו  בכל הזמנים בעבר הרחוק בהווה עם מבט לעתיד (בתקווה שלא) הגזענות עדיין קיימת , אולי פחות ,אבל נמצאת ומרחפת מעל. ספרות המחקר  בה נעזרתי  בעייתית כיוון שלאורך התקופה הנדרשת בשנים1776-1826 לא בוצעו מהלכים דרסטיים בנושא העבדות  מלבד מספר מצומצם של  דברים עליהם אדבר בפרק שלישי.