אסלאם - בשורה דתית פרוגרסיבית או פונדימנטליזם מיליטנטי
מוסד לימוד | אוניברסיטת תל-אביב |
מקצוע | היסטוריה וארכיאולוגיה |
מילות מפתח | אסלאם, הלכה אסלאמית, מוחמד, רמאדאן, שריעה |
שנת הגשה | 2007 |
מספר מילים | 17938 |
מספר מקורות | 16 |
תקציר העבודה
ת ו כ ן ה ע נ י נ י ם
1 8,000 מילים, 68 עמודים
1 . מושגי יסוד באסלאם .
2. מאפיינים עיקריים .
3. אמונות .
4. שריעה – ההלכה המוסלמית .
5. חגי האסלאם ומועדיו .
5.1 חודש רמדאן .
5.2 הלוח המוסלמי .
5.3 חגים ומועדים .
5.4 מועדים של העדות השיעיות .
5.5 קביעת זמני החגים .
5.6 יום שישי .
6. חמשת עמודי האסלאם .
6.1- שהאדה (העדות) .
6.2- אל–צלאה (התפילה) .
6.3- אל-זכאה (הצדקה) .
6.4- ר מ ד א ן (צום) .
6.5- ח א ג' (עליה לרגל) .
7. מ ו ח מ ד .
8. ערים קדושות לאסלאם .
9. טקסטים וחוקים .
10. פלגים באסלאם : הסונה והשיעה .
11. תנועות וכתות באסלאם :
ח'וארג', סופיות, והאביה, דרוזים, עלאווים, אומת האסלאם, אסלאמיזם, האחים המוסלמים, הג'יהאד האסלאמי, אסלאמיזם מודרני .
12. ג'יהאד .
13. ה ו ד נ ה .
14. נביאי האסלאם .
15. האסלאם כיום .
16. תפוצת הקהילות המוסלמיות הגדולות ביותר (לפי מדינות) .
17. ב י ב ל י ו ג ר פ י ה .
1 . מושגי יסוד באסלאם :
א ס ל א ם (ערבית :
התמסרות, כניעות כלפי האל) – דת מונותאיסטית שנוסדה במאה השביעית על ידי הנביא מוחמד בחצי האי ערב . בעולם יש כיום כ – 1.3 מיליארד מוסלמים – מרביתם חיים באסיה ואפריקה .
א ל ל ה – האל בדת האסלאם . בקוראן ובמסורת המוסלמית הוא מזוהה עם אלוהי ישראל ועם האל בנצרות (אם כי תפיסת השילוש הקדוש אינה מקובלת באסלאם . השם נגזר קרוב לודאי מן המלה הערבית אלאה שפירושה אל, ומשערים כי היא שאולה מארמית . מאפייניו של אללה כאל מונותאיסטי :
1. הוא קדמון ונצחי – אין לו ראשית ואין לו סוף .
2. הוא ברא את העולם ומגיח עליו .
3. הוא נמצא מחוץ לעולם, כלומר – הוא עצמו אינו חלק מן העולם .
4. הוא פרסונאלי – דהיינו, הוא מקיים קשר עם בני האנוש ומשגיח על מעשיהם. בני האדם יכולים וצריכים להתפלל אליו ולקיים את מצוותיו .
5. הוא יחיד במינו – אין עוד ישות דומה לו, ויש להתפלל אך ורק אליו .
התפיסה המוסלמית את אללה כאל מונותאיסטי, באה לידי ביטוי במילות התפילה : "אין אל מלבד אללה ומוחמד הוא שליח אללה" .
חמשת עמודי האסלאם – "אל-שהאדה" ("העדות"), "אל-צלאה" ("התפילה"), "אל-זכאה" ("הצדקה"), "אל-צום" ("רמאדאן"), "אל- חאג'" (העליה לרגל) .
אישים מרכזיים – מוחמד, הח'ליפים, נביאי האסלאם, האימאם השיעי, מהדי, בני לוויתו של מוחמד .
ערים קדושות לאסלאם – מכה, אל–מדינה, ירושלים, נג'ף, כרבלא, כופה, כאזימין, משהד, סאמרא .
חגי ומועדי האסלאם – הג'רה, עיד אל – פיטר, עיד אל – אד'חא, עשוראא, ארבעין .
מבנים – "מסגד":
בית תפילה של מאמינים מוסלמים (מתפללים חמש פעמים ביום) . "מ'חרב" : גומחה בכתל המסגד המצביעה על ה"קיבלה" (הכיוון אל אבן הכעבה הקדושה במכה) אליו צריכים לפנות מוסלמים בעת תפילתם . "כעבה" : מבנה קדוש לאסלאם הנמצא בעיר מכה בערב הסעודית ובמרכזו נמצאת האבן השחורה בגובה 15 מטר שעל פי האמונה הובאה ע"י ישמעאל .
תפקידים דתיים – "מואזין" : עובד במסגד הקורא למאמינים לתפילה ("אד'אן") חמש פעמים ביום ("צלאה") . "מופתי" : איש דת מוסלמי הבקיא בשריעה ובר סמכא לפרש את חוקי הדת . "מולה" : כהן דת מוסלמי (התואר נפוץ בעיקר ביחס לאנשי דת שיעים באיראן) . "אימאם" : באסלאם הסוני – ראש המסגד מנהל התפילה בציבור והדרשן . "אייתולה" : הדרגה הגבוהה ביותר בסולם הדרגות השיעי (התואר הוא צירוף של שתי מילים בערבית ובפרסית : "אייה" – אות ומופת . ו – "אללה" – אלוהי האסלאם . משמעות הצירוף : "המופת האלוהי") . "מרג'ע" : הסמכות הדתית השנייה בחשיבותה באסלאם השיעי (פירוש השם הוא : "מקור למסורת") . "קאדי" : שופט מוסלמי הפוסק לפי חוקי השריעה, מקבץ החוקים הדתיים של האסלאם . הקאדי דן בעיקר בענייני הקדש ודיני אישות .
טקסטים וחוקים – קוראן, חדית', סונה, הפיקה, פתווה, שריעה .
אסכולות השריעה – חניפית, חנבלית, ג'עפרית, מאליכית, שפעית .
אסכולות הכלאם – אשערה, ג'ברייה, מטורידי, מורג'יעה, מועתזילה, קאדריה .
פלגים שיעים – את'נא עשריה, איסמאעיליה, זיידים .
–
העבודה בפונט 14 ללא אזכורי מקורות בגוף הטקסט