אלימות פוליטית – עבודה סמינריונית תוכן עניינים
הקדמה -.2
ג'ורג' סורל ומיתוס השביתה הכללית –4
מרינטי והפוטוריזם -9
האנרכיסטים –…13
                    מיכאל באקונין -..14                      אריקו מלטסטה -.16
                    פיוטר קרופוטקין -17
האלימות הפוליטית במשטר הרצוי –..19
סיכום -..23
ביבליוגרפיה –…
5 הקדמה:
סוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים היוו תקופה של שינויים פוליטיים וכלכליים  רבים. מדינות קמו ונפלו, ניסיונות הפיכה התקיימו. לצד השינויים הללו, התרחשו גם חידושים ופרסומים בתחום ההגות- הוגים רבים כתבו בתקופה זו, כאשר זכר מאורעות העבר הקרוב עדיין טרי- פרשת דרייפוס, הקומונה הפריזאית, הקפיטל של קארל מרקס, ועוד. כל אלה יצרו תקופה של תסיסה מהפכנית, שלוותה בניסיונות להפיכה, בניסיונות לשינוי. כתוצאה מכך, מדינות רבות ואנשים שונים השתמשו באלימות פוליטית. זהו הנושא שבו אעסוק בעבודה זו. מה הן ההצדקות השונות הניתנות למעשי אלימות פוליטית? מה התפקיד של האלימות בפרוגראמה הפוליטית של ההוגים השונים?
לא אנסה בעובדה זו להציג את כל התיאוריות האפשריות אשר מצדיקות אלימות פוליטית. לא אטען גם כי האלימות הפוליטית מכילה את כל הקונוטציות האפשריות למושג אלימות. לא אתעסק בשאלה מדוע פונים אנשים לבצע מעשי אלימות? בעבודה זו אבחן את ההצדקות שניתנו לאלימות הפוליטית, ובנוסף, את התפקיד של האלימות הפוליטית לאחר ביצוע המהפכה, ככלי במשטר שהוקם לאחריה. האם האלימות היוותה אמצעי בלבד? או שמא היו הוגים שראו באלימות טוב בפני עצמו?
הוגים רבים כתבו כאמור בתקופה המדוברת אודות האלימות הפוליטית. יש כאלה שפסלו אותה כלל, ויש כאלה שראו בה טוב לכשעצמו. עניין מיוחד מצאתי בהגות הפרוטו פאשיסטית ( שבתוך זה אני כולל את הגותו של ג'ורג' סורל ושל הפוטוריסטים) ובהגות האנרכיסטית. היו אלה שני זרמים משפיעים מאוד באותה התקופה, אשר חתרו לביצוע מהפיכות בפועל, והגותם כיוונה לכדי מעשה. שני זרמים אלה היו גם זרמים מנוגדים באופיים, במטרותיהם, וכן, כפי שנראה, בגישתם כלפי האלימות. בנוסף, זרמים אלה היוו אידיאולוגיות בעלות גישה קיצונית מבחינת השינויים שדרשו מהחברה האנושית. לכן מעניין לעקוב אחרי ההצדקות שגישות קיצוניות אלה מביאות לשימוש באלימות הפוליטית.
בבסיס עבודה זו מונחת ההנחה כי כל מעשה של אלימות פוליטית מגובה בהצדקה מוסרית למעשה זה. לכן אין זה מפתיע שכל אחד מההוגים שילב בתיאוריה המדינית והפוליטית שלו גם הצדקה לשימוש באלימות הפוליטית. בפרקים הבאים אסקור את ההצדקה לאלימות הפוליטית שנותן כל אחד מההוגים. לאחר מכן אבדוק כיצד האלימות הפוליטית משתלבת במשטר הרצוי, ואנסה לתת הסבר מדוע התפקיד של האלימות הפוליטית במשטר הרצוי משתנה בהתאם להוגה. אך תחילה, אסקור בקצרה את המושג "אלימות פוליטית", אנסה להסביר למה אני מתכוון כשאני אומר אלימות פוליטית.
המונח אלימות פוליטית מבטא למעשה סוגים רבים של התנהגות, כאשר כולם כוללים שימוש באלימות, ובכולם המטרה בסופו של דבר היא מטרה פוליטית- השתלטות על מדינה, פגיעה בשלטון קיים, השלטת פחד ואימה על תושבים. האלימות הפוליטית כוללת, למשל, הפעלת טרור על ידי יחידים ועל ידי קבוצות מצומצמות, וגם טרור של מדינה. אלימות פוליטית כוללת גם יציאה להפגנות אלימות, כאשר הכוונה מלכתחילה היא להתעמת עם השלטונות על מנת להשיג הון פוליטי. אבי פטרסון נותנת הגדרה רחבה למושג  מיליטנטיות – פעולה של יחידים או של קבוצות, הכוללים מעשים של אלימות- בין אם אלימות ישירה, עקיפה או מוכוונת רכוש, כאשר אלימות זו באה לידי ביטוי במעשה או באיום למעשה. , בעבודה זו אאמץ את הגדרתה למושג מיליטנטיות אשר תואמת, לדעתי, את ההגדרה למונח האלימות, תוך כדי הוספת ההתניה של המטרה הפוליטית העומדת מאחורי הפעולה- בין אם המטרה היא חיצונית לפעולה, ובין אם המטרה היא הפעולה עצמה, בכדי שהיא תחשב כאלימות פוליטית היא צריכה להיות פוליטית בעיקרה.
אם כן, לאחר שהבהרתי למה אני מתכוון במונח אלימות פוליטית, אעבור לסקירת ההגות של ההוגים השונים, תוך שימת דגש על תפקיד האלימות הפוליטית בה. אתחיל בהגותו של ג'ורג' סורל, ולאחר מכן אסקור את ההגות הפוטוריסטית. בפרק השלישי אסקור את ההגות האנרכיסטית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בכתביהם של מיכאיל באקונין, פיוטר קרופוטקין ואריקו מלטסטה. לבסוף אערוך דיון אודות התפקיד של האלימות הפוליטית במשטר הרצוי כפי שהוא בא לידי ביטוי אצל ההוגים השונים.