05/12/2008
פרויקט הגוף – מחקר אתנוגרפי בחדר כושר מגיש:.
קורס:
מרצה:
…"I don't care if it hurts,     I wanna' have control,    I want a perfect body   I want a perfect soul                             but I'm a creep…" Radiohead, Creep.
תוכן עניינים
1.מבוא. 1
2 .מתודולוגיה. 2
2 .1.       בעיות מתודולוגיות. 2
2 .1.1.       פגיעה בתוקף החיצוני של המחקר 2
2 .1.2.       פגיעה בתוקף הפנימי של המחקר 2
3 .שדה המחקר. 3
3 .1.       אוירה. 3
3 .2.       חלוקה מרחבית. 4
3 .2.1.        קומה עליונה. 4
3 .3.       מאפיינים נוספים של שדה המחקר. 6
3 .3.1.        שידורי טלויזיה. 6
3 .3.2.        אופי האימונים.. 6
3 .3.3.        תכנית אימונים אישית. 6
3 .3.4.        אוריינטציה. 7
4 .אוכלוסיית המחקר. 7
4 .1.      נוער. 7
4 .2.      סטודנטים.. 7
4 .3.      בוגרים.. 8
4 .4.      מבוגרים.. 9
5.סקירה ספרותית:. 9
5.1.       ענף מכוני הכושר בישראל- סקירה כללית. 9
5.2.      סוגיות העולות מתוך סקירת הענף והסברים אפשריים.. 10 5.3.       הקשר בין מעמד סוציואקונומי ומראה גופני 13
5.4.      השיח על הגוף. 16
5.4.1.    דימוי הגוף כמכונה. 16
5.4.2.       דוגמאות מהשדה. 16
6 .סיכום.. 19
7.ביבליוגרפיה. 21
מבוא
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת של הגברת תשומת הלב בנושא הופעה חיצונית, בריאות, יופי ונעורים. מרכזיות הגוף ניכרת בכל תחומי החיים, בעיתונים , בכתבי העת והטלויזה כולם גדושים בכיכובים של דימויי גוף ובאידיאלים של יופי, סקסיות ונעורים.
כמו כן ניכר הדבר  בריבוי תעשיות היופי השונות וצמיחתן הגדולה לאורך הזמן, תעשיות כגון קוסמטיקה, אנטי-אייג'ינג,  מכוני בריאות וכושר, ניתוחים פלסטיים ועוד, החורטות על דגלן מלחמה חסרת פשרות בזיקנה והתבלות הגוף. תעשיות אלו נוחלות הצלחה מסחררת של מיליארדי דולרים בשנה, ורק צומחות משנה לשנה. למרות שיש הטוענים כי מיקוד תשומת הלב בגוף הוא לא דבר חדש, שכן לאורך ההיסטוריה היו מקרים בהם ממשלות ריכזו תשומת לב בבריאות הגוף והכושר הגופני, כמו בתקופות  מלחמה למשל, ניתן לומר מעבר לכל צל של ספק כי בתרבות הצריכה המודרנית של ימינו, הגוף הפך לנושא מרכזי בצורה חסרת תקדים, ומרכזיות זו משקפת  את האינדיבידואליזציה של הפרט.  ניתן לומר אפוא,  שהגוף הוא זה  שנמצא במרכז זהותו של הפרט, כפי שציין זאת אנת'וני סינוט:
"הגוף האנושי איננו רק עור ועצמות , אוסף של איברים, פלא רפואי..
הגוף הוא גם, ובעיקר, העצמי ." הגוף טעון במשמעויות חברתיות, תרבותיות, כלכליות ופוליטיות, ועל כן הגוף הוא גם הסמל העיקרי של ה"עצמי" והגורם המכריע בעיצובו של ה"עצמי" (Synnott, 1993; 1). נקודת מוצא זו מאפשרת לבחון את הגוף האנושי כמשאב ליצירת הון מסוגים שונים, הן חברתי, כלכלי, תרבותי ופוליטי. כשם שהגוף האנושי הוא כלי ליצירת סוגי הון אלו, החלו אנשים להתייחס לגופם כאל "פרוייקט חיים", ומאמצים את התפיסה כי השקעה בגופם היום תניב רווחים כלכליים, פוליטיים ו/או חברתיים מחר.
בכדי לבחון טענה זו בחרתי להתמקד בשדה מחקר של חדר כושר. חדר הכושר מסמל בצורה הכי ברורה את האינדיבידואל במרכז, החל מבניית תוכנית אימונים המותאמת באופן אישי לכל מתאמן אשר רוצה לעצב את גופו כרצונו , דרך לוח זמנים ופעילויות המאפשר פעילות עצמאית אישית ללא תלות במתאמנים אחרים או שעות חוגים מסוימים.
בנוסף לכך הימצאותם של מדריכי כושר ומדריכים אישיים המלווים את המתאמנים וכלה בתוכניות לניטור ומעקב אחר התפתחות והתקדמות אישית בתוצאות האימונים.  מתאמנים הפוקדים את חדר הכושר משקיעים זמן רב ועבודה קשה על גופם , בניסיון לעצב את גופם לאידיאל גוף מסוים אליו הם חותרים. שדה מחקר זה מעלה  שאלות נוספות כגון: מהם דימויי הגוף בחברה המודרנית לפיהם בוחרים אנשים לעצב את גופם? מדוע הבחירה הרווחת אצל גברים ונשים היא האידאל השרירי? אילו יתרונות יוכלו להפיק מהשגת דימויים אלו דווקא? בכדי לגשת לשאלות אלו תחילה אציג סקירה קצרה על ענף מכוני הכושר בישראל ועל המגמות שחלו בענף זה בשנים האחרונות.
מתוך סקירה זו נוספו שאלות מחקר נוספות, כמו למשל הקשר שנחשף בין מצב כלכלי לשיעור המנויים בחדרי כושר, ואנסה לעמוד על ההסברים האפשריים לתופעה. שדה המחקר בו  בחרתי להתמקד הוא חדר הכושר אשר ממוקם במרכז עלית לספורט, מועדון הספורט של אוניברסיטת תל אביב.
לכאורה חדר כושר זה אינו שונה מחדרי כושר אחרים, אך ככל שהעמקתי את הבנתי בתחום, בין אם בשיחות עם מתאמנים ומדריכים, וכן על ידי חומר תיאורטי בתחום,  הבנתי כי ישנם הבדלים ברורים בין חדרי כושר שונים, הן במבנה הפיזי שלהם, הן באוכלוסיית המתאמנים והן במטרות לשמם באים המתאמנים לחדרי הכושר. בעבודה זו  אעמוד על מקצת מהבדלים אלו , אציג הסברים אפשריים לכך תוך כדי התייחסות לתיאוריות הרווחות בנושא.