תקציר עבודת סמינריון- חלופות מאסר ל"עבריינים בעל כורחם" אנשים מכירים כל מיני סוגי עבריינים, אנחנו יכולים למנות אלף ואחד סיבות ולתהות מדוע הם עושים זאת. האם עבור כסף? האם עבור מותרות? או שסתם הם נהנים מכך? בכל השאלות הללו דנו באנשים שאומנם ייחשבו סוטים בחברה, אנשים שלא הולכים על פי הדרכים המקובלות, אך מה נאמר אם היו אומרים לנו שיש כאלו אנשים אשר עושים זאת לא במודע ולא בכוונה רעה לפגוע או להכאיב אלא עושים זאת עקב "הפרעה נפשית", מחלה אשר להם אין שליטה על מעשיהם. הסיפור אשר הביא אותי לכתוב את העבודה הוא סיפור אשר שמעתי על אישה אשר לה בן אשר חולה במחלה נשפית והוא מבצע עבירות בלא שבאמת הוא מודע לעבירות אותם הוא מבצע. ישנם מספר חוקרים אשר השכילו לחקור ולדבר על נושא זה והביא מעט מדברם. אבנר אחדות במאמרו: "עבריינים עם פיגור שכלי הנאשמים בפלילים" מביא מספר חוקרים אשר מדברים על הנושא רמות (1983) מציין, כי מקובל לציין את שיעור האנשים עם פיגור שכלי בין אחוז לבין שלושה אחוזים מכלל האוכלוסייה ובישראל ישנם למעלה מחמישים אלף ילדים ומבוגרים, המוגדרים כמפגרים בשיכלם. אביעד (1986) מציין כי השיעור השכיח של אנשים עם פיגור שכלי באוכלוסייה הכללית הוא בסביבות שלושה אחוזים ושהשיעורים מושפעים מגורמים מספר וביניהם שיטת המחקר, הגדרת הפיגור שבה השתמשו החוקרים, טיב הרישום במקורות ואחרים". על פי נתוני האגף לטיפול באדם המפגר, בשנת 2003 טופלו על ידו כ – 23.000 אנשים עם פיגור שכלי (משרד העבודה והרווחה, 2003). חוק הסעד (טיפול במפגרים) תשכ"ט – 1969
(להלן "החוק"), קובע כי ועדת אבחון היא הגוף המוסמך להחליט מיהו אדם עם פיגור שכלי. בועדת האבחון חמש אנשי מקצוע : פקיד סעד, פסיכולוג, מחנך, רופא ופסיכיאטר. בשנת 1975 תוקן החוק ונוסף לו סעיף מיוחד:סעיף 19, על תת סעיפיו השונים. תיקון זה בא להסדיר את כל נושא ההתיחסות לאנשים המואשמים בביצוע עבירות פליליות, ויש סיבה לחשוב כי מדובר באנשים עם פיגור/ליקוי שכלי (במאמר זה אתיחס רק לאנשים שאובחנו , ע"י ועדות האבחון ,כאנשים עם פיגור שכלי). תיקון זה של החוק, הביא לידי ביטוי גישה הקובעת, כי יש לתת מענה והליך מיוחד במסגרת ההליך הפלילי לאנשים עם פיגור שכלי, משלב המעצר ועד ריצוי מאסר (בזק, 1985). מדי שנה מופנים על ידי בתי המשפט, במסגרת ההליך הפלילי כ מאה וחמישים אנשים לועדות האבחון. בדרך כלל מבקשים בתי המשפט מועדת האבחון חוות דעת בעניינו של הנאשם ודרכי טיפול. בעבודתי אני רוצה לדבר על "פיגור שכלי" ועל עבריינות, כאשר אני רוצה למקד ולחדד את העובדה שאין פתרון ממשי ואמיתי לשילוב המנצח, הכלים העומדים לראשות מערכת אכיפת החוק ומערכת התקון (שיקום), אינה קיימת עבור "עבריין" בעל פיגור שכלי או הפרעה, יתרה מזאת, אדם בעל פיגור שכלי או הפרעה נפשית, אף אם היא רגעית, אינו נקרא בעיני החוק עבריין אלא חולה במונח רפואי.                                                                       בעבודתי זו, אנסה להבין האם אנשים הלוקים בהפרעות ומחלות נפשיות ואשר עקב מחלות והפרעות אלו גורמים לפעולות עברייניות, בדגש על עבריינים צעירים (בני נוער), האם הם צריכים לשהות מאחורי סורג ובריח או שיש עבורם מקומות חלופיים שיוכלו לשקמם מבלי לחשוף אותם לעולם הפשע בתוך כותלי בתי הסוהר, האם אותם הורים אשר להם ילד עבריין "בעל כורחו" עקב המחלה האם הם צריכים להוציא מכיסם את כל הונם ולהכניסו למוסד פרטי. כמו כן אבחן את היחס המשפטי בארץ ובעולם כלפי אותם לוקים בהפרעות ומחלות נפשיות.  כלי המחקר שלי הוא ספרות בעברית ואנגלית וכן תשאולים של גורמים טיפוליים בשרות בתי הסוהר והעבודה הסוציאלית.
תוכן העניינים
מבוא -.
3
שאלת המחקר -…4
פרק ראשון- היסטוריה של הגישות על עבריינות -.5-9
פרק שני- עבריינות בקרב אנשים עם פיגור שכלי – 10-12
פרק שלישי- עבריינות נוער -13
פרק רביעי- חלופות מאסר- ..14-28
פרק חמישי- סיכום ומסקנות 29-30 ביבליוגרפיה- -.31-34