תוכן עניינים
פרק 1 – מבוא

1 .1  הצגת הבעיה
3
1 .2  מטרות העבודה
3 -4
פרק 2 – הרקע ההיסטורי להתהוות המציאות הגרעינית הישראלית
2 .1  הנשק הגרעיני ומקומו בעולם המודרני 5-6
2 .2  נשק גרעיני לישראל- איך הכל התחיל?
6-10
2 .2.1  מערכת הנסיבות 7-8
2 .2.2  המערכת הסיבתית 9-10
2 .3  סיכום
1 1
פרק 3 – התפוצה הגרעינית ומקומה במערכת השיקולים האמריקנית
1 2-13
פרק 4 – ממשל אייזנהאור: ראשיתה של הבלגה  
1 4-18
פרק 5 – המגעים בין קנדי לבן גוריון 5.1  מדיניות "פרופיל נמוך"
1 9-21
5.2  ממדיניות 'פרופיל נמוך' ל'מדיניות הכתישה'
2 1-23
5.3  סיכום
2 4
פרק 6 – המגעים בין קנדי לאשכול
2 5-26
פרק 7 – הדיאלוג בין ג'ונסון לאשכול
2 7-28
פרק 8 – מדיניות העמימות: תולדה של יחסים
2 9
פרק 9 – סיכום
3 0 בי ביבליוגרפיה
3 1
פרק 1 – מבוא
1.1 הצגת הבעיה        תוכניותיה הגרעיניות של ישראל הן נושא מורכב על היבטיו השונים, בכל שנות קיומה של מדינת ישראל. שני העשורים הראשונים לעצמאות מדינת ישראל היו המשמעותיים ביותר בעיצוב מדיניות הגרעין של המדינה.
עבודה זו תתמקד ביחסים הדיפלומטיים הגלויים והנסתרים בין ישראל לבין ארה"ב בשנות החמישים והשישים אשר השפיעו על מדיניות הגרעין הישראלית עד עצם היום הזה.
באותן שנים, התפתחה בממשל האמריקני מדיניות שדרשה להגביל את הפצת הנשק הגרעיני מסיבות שונות שבהן נדון בהמשך.
בישראל, באותה תקופה, עוצבה מדיניות נחרצת אשר החלה בפיתוח הגרעין אשר אותה הנהיג ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון.
שילוב מדיניות ארה"ב שביקשה למנוע התפשטות של נשק גרעיני, והרצון הנחרץ של מדינת ישראל להשיג יכולת גרעינית לשם הגנה ובעיקר הרתעה, ידון בהרחבה בגוף העבודה.
במשך תקופה ארוכה היה זה הנושא המרכזי שהעסיק את הממשל האמריקני והעיב לא מעט על היחסים בין שתי המדינות עד שישראל נאלצה להסכים לפיקוח קפדני במתקנה המוגן ביותר, אתר דימונה.
הנושא המרכזי שהעסיק את הממשל האמריקני היה מדיניות הגרעיו של ישראל, אשר עמדה בסתירה למדיניותו הגלובלית של הממשל, שפעל נמרצות למנוע התפשטות של נשק גרעיני. היחסים ההדדיים בין המדינות הם שהכתיבו, בין היתר, את אופי הפעילות הגרעינית של ישראל.

1 .2 מטרות העבודה    עבודה זו תבחן את המגמות השונות של נשיאי ארה"ב בשנות החמישים והשישים בסוגיית הגרעין של ישראל, ואת השפעתם על מימוש החזון הגרעיני של ישראל.
התמקדות בתקופה זו נעשתה עקב כך שהיא התקופה המשמעותית ביותר בעיצוב מדיניותה הביטחונית של ישראל עד עצם היום הזה.
על מנת לעמוד על התפתחות הקשר בין שתי המדינות בנושא זה, נציג ראשית את הצד הישראלי- הגורמים והתשתית שעליהם נבנה הצורך הבלתי מתפשר באופציה גרעינית, ואת הצד האמריקני- שבבסיסו המדיניות המנחה של אי הפצת נשק גרעיני.
רק לאחר הבנת שיקוליהן של שתי המדינות, ניתן להבין בצורה הטובה ביותר את הלך הרוחות ואת אופי ההתרחשויות בין נשיאי ארה"ב לראשי הממשלה בישראל בתקופה הנידונה בסוגיית הגרעין.
   בגוף העבודה נבחן את המגמות השונות של הממשל האמריקני ואת אופי ההתמודדות של ההנהגה הישראלית עם מגמות אלה.
עבודה זו שמה לה ליעד לבחון את השפעת המגמות המשתנות של הממשל האמריקני לאורך שני העשורים על מימוש החזון הגרעיני של ישראל. יש לציין, כי מגמות אלה עמדו בסתירה למגמה אחת, יחידה ומנחה של ההנהגה הישראלית- חתירה לאופציה גרעינית תוך שמירה על סודיות וחשאיות מוחלטת. פיתוח פרויקט הגרעין בישראל הוא תולדה של מדיניות לאומית שנשקלה בכובד ראש ומתוך מודעות לאינטרסים הביטחוניים של ישראל.
לסיכום עבודה זו מציגה טענה כי מדיניות העמימות שהטילה ישראל, על הפרויקט הגרעיני שלה, היא תוצאה אשר הושגה עקב מערכת ההבנות והמגעים בין המדינות מאז שנות החמישים והשישים ועד עצם היום הזה.