מבוא
כידוע , אנו חיים בחברה הצורכת מידי יום ביומו סמים בכמויות גדולות . המפנה הדרמטי בשימוש בחומרים פסיכואקטיביים , במחציתה של המאה העשרים , נוצר עקב תהליכים הסטורים-חברתיים , אשר חוללו מהפכות רבות , ובכך תרמו להתגברות השימוש בחומרים הפסיכואקטיביים (גוד , 2002 ; טייכמן , 1989 ; טייכמן ופלג-אורן , 1999 ; רונאל ,
1 999 ; Ksir , Hart & Ray , 2008 ; Sussman & Ames , 2008) . ההתפתחות המהירה בתחום הכימיה והביולוגיה הובילו למהפכה הפרמקולוגית , אשר חוללה שינויים משמעותיים בתפיסת האדם , בתפיסת תפקודו הנפשי ובעיקר בתפיסת תופעת הסבל האנושי (טייכמן ופלג-אורן , 1999 ; רונאל , 1999) . במקביל לכך , המהפכה התעשייתית השפיעה באופן ניכר על האדם והחברה , על מערכות ערכים ונורמות , על דפוסי החיים ועל האינטראקציה בין האדם לזולתו ובין האדם לסביבתו הפיסית והחברתית , כגון : תהליכי עיור ועלייה ברמת החיים (גוד , 2002 ; טייכמן , 1989 ; טייכמן ופלג-אורן , 1999) .  בנוסף לכך , ההתפתחות המהירה והמהפכנית בתחום האלקטרוניקה והמדיה (תקשורת המונים) , שבין היתר קיימת בכל מערכות החיים , מעצבת ערכים , נורמות ודפוסי התנהגות , משפיעה על דפוסי החיים ועל קשרי הגומלין בין האדם לזולתו ומהווה גורם מכריע , כסוכן חיברות מודרני , ביחס הנוצר בין האדם לסביבתו הפיסית והחברתית . היכולת להקים מעבדה ביתית ללא קושי , והאפשרות לקבלת מידע אמין ומדויק באמצעות האינטרנט מאפשרת לרבים לנסות להרכיב חומרים פסיכואקטיביים במרתף ביתם , תרמה לעלייה ניכרת בהתנסות ובשימוש בסמים המעוצבים למיניהם . יתר על כן , השינויים בהתייחסות הערכית של האדם ושל החברה תרמו לגידול בכמות הזמן הפנוי העומד לרשות הפרט . הצורך במילוי שעות הפנאי בתוכן , שינה את ההתייחסות לחומרים המשפיעים על מצב התודעה , למשל הם נתפסים כאמצעי בידור . כתוצאה מכך , דפוסי התנהגות , שנחשבו בדור אחד לבלתי מקובלים ואף לסטיות , נהפכו למאפיינים של התנהגות מקובלת ונורמטיבית בדור שאחריו (טייכמן ,
1 989 ; טייכמן ופלג-אורן , 1999 ; רונאל , 1999) . בעשורים האחרונות הפכה בעיית השימוש לרעה בחומרים פסיכואקטיביים לעניין מרכזי הנוגע לבריאות הציבור ולרווחת החברה בעולם המערבי (סמילנסקי , 1991) . שכיחותה של בעיית הסמים בעולם הולכת וגוברת מיום ליום (United Nations Drugs and Crime , 2004 בתוך דיין , 2007) ; בעיה המהווה אסון לאומי , עקב מספר המשתמשים הגדול ועקב ההשלכות החמורות הנגרמות בשל השימוש בסם – אלפים מתים בעקבות השימוש , רבים נרצחים על-ידי אנשים הנתונים להשפעת הסם , או מפני שהם עומדים בדרכם של סוחרי-סמים ומשתמשים (MacDonald , 1984 בתוך סמילנסקי , 1991) . בישראל , כמו בשאר מדינות העולם , נגע הסמים אינו פוסח על אף שכבת גיל או אוכלוסייה (ברג , 2003 בתוך מדני , 2003) . הנגע קיים בכל חלקי החברה הישראלית (יהודים וערבים , חילוניים ודתיים , ישראלים ותיקים ועולים חדשים) . השימוש במגוון הסמים הרחב קיים בכל רחבי מדינת ישראל , ולא ניתן לייחס שימוש בסם כלשהו לאזור גיאוגראפי מסוים . בעיית השימוש לרעה בסמים הפכה לבעיה חברתית ומרכזית בעלת השלכות כלכליות , תרבותיות וחברתיות המאיימות על חוסנה של החברה (אזרחי , הופמן , רוזינר ושטיינברג , 2005
בתוך דיין , 2007 ; חן , 2004) .
כחלק מהמאבק בנגע הסמים , מאז שנת 1989 ועד ימנו , מבצעת הרשות הלאומית למלחמה בסמים פעם בכמה שנים מחקרים אפידמיולוגים , אשר מטרתם לבדוק את היקף השימוש בחומרים פסיכואקטיביים (כגון : טבק , אלכוהול , חשיש/מריחואנה , הרואין אקסטזי ועוד) בקרב אזרחי מדינת ישראל (בר-המבורגר ואלישע ,
2 001) . נתונים המחקרים מועברים לוועדה העוסקת במאבק בנגע הסמים , ובהמשך מוצגים בדיונים שהוועדה מקיימת בפני הכנסת . בהסתמך על מחקרים אלו , בישראל , וגם ברחבי העולם , הסם הנפוץ ביותר הוא החשיש/המריחואנה .
לצד החשיש הלך והתרחב במחצית השנייה של שנות התשעים השימוש באקסטזי . קרוב ל-300 אלף בני אדם בישראל באים במגע עם סמים , חלקם בשימוש מזדמן וחלקם בשימוש קבוע (אזרחי , הופמן , רוזינר ושטיינברג , 2005 בתוך דיין , 2007) מתוכם , כ-70,000 בני נוער בגילאי 18-12 המהווים כ-10.5% משכבת גיל זו , כאשר אחוז השימוש הגבוה ביותר באוכלוסיית בני-נוער נמצא בקרב קבוצת הגיל 18-17
. הסמים מוברחים בעיקר דרך מעברי הגבול היבשתיים , ומגיעים אלינו ממקומות רבים בעולם , כגון : ירדן המהווה מדינת מעבר מרכזית להרואין ; מצרים המהווה מדינת מעבר מרכזית למריחואנה שמגדלים בסיני ; לבנון המהווה מדינת מעבר להרואין ולקוקאין ומדינת מקור לחשיש ; מערב אירופה מהווה מדינות מקור ומעבר לאקסטזי , ל-LSD ולקוקאין ; דרום אמריקה (קולומביה) מהווה מדינות מקור ומעבר להרואין ולחשיש (מדני , 2003  ; Arnold , 2005 ; Bean , 2002
; Walters , 1994) . שוק הסמים בישראל מתאפיין בהיצע ובביקוש נרחבים למגוון סמים . מידי שנה שוק היצע הסמים בישראל הינו :
5-4 טונות הרואין , כ-3 טונות קוקאין , לפחות 80 טונות חשיש ומריחואנה וכ-20 מיליון מנות של טבליות וכדורי סמים מעוררים כדוגמת LSD , אקסטזי ועוד . אך למרות כל מאמציהם הכבירים של המשטרה , המכס והצבא במזעור היצע הסמים , עדיין מצליחים הסמים לחדור לשטחי מדינת ישראל . עלפי הערכות המשטרה , מידי שנה אחוז תפיסת הסמים נע בין 6-5 אחוזים מכלל הסמים הנכנסים לארץ . דרור ושוורץ (2005) הוסיפו , כי בשנת 2004 המשטרה , המכס והצבא תפסו כ-15%-10% בלבד מכלל הסמים המוחדרים לארץ . כתוצאה מהגידול בהיצע ובביקוש נמשך הגידול בייבוא הסמים , ונמשכת הזמינות והנגישות למגוון רחב של סמים , כמו חשיש/מריחואנה , אקסטזי , הרואין , קוקאין ו-LSD , וכן גוברת חדירות הסמים לשכבות נרחבות באוכלוסיה , לרבות בני-נוער . כך , למעשה, הפך השימוש בחומרים פסיכואקטיביים לתופעה הקיימת בכל שכבות החברה הישראלית ; תופעה אשר מתרחבת ומחמירה מרגע לרגע (חן , 2004) . במהלך השנים האחרונות חלה עלייה משמעותית הן בשימוש בסמים בקרב צעירים והן בפתיחת תיקים פליליים בתחום עבירות הסמים (ברג ,
2 003 בתוך מדני , 2003) . בין השנים 2000-1988 חלה עלייה של 174% במספר התיקים הפליליים שנפתחו בגין עבירות הנוגעות לסמים (משרד העבודה הרווחה , 2002 בתוך חן , 2004) ; עבירות כגון : שימוש , החזקה , סחר , ייבוא , הדחת קטין לשימוש/להתנסות בסמים ופשיעה הקשורה במימון הסם , כמו עבירות רכוש וזנות (טייכמן , 1988 ; כספי , 1996 ; מדני , 2003 ; Husak , 1992 ; Walters , 1994) .     נושא העבודה הינו נרטיב (סיפור חיים) המכור והקשר להתנהגות קרימינאלית . במסגרת עבודה זו יבוצע מחקר אשר יבחן את הקשר בין אירועי חיים לצריכת חומרים פסיכואקטיביים והעמדות לגביהם . ראשית , העבודה תפתח את דבריה בהגדרות הקשורות בנושא הסמים , לאמור : חומר פסיכואקטיבי , סוגי סמים והשפעותיהם , תלות והתמכרות . לאחר מכן , תתייחס העבודה לסיפור חייו של המכור , קרי מיהו המכור , וכן תיגע בשלבי השימוש וההתמכרות לחומרים פסיכואקטיביים ובגורמיהם . בהמשך , העבודה תתייחס לקשר שבין ההתנהגות הקרימינאלית לשימוש לרעה בחומרים פסיכואקטיביים , תוך התייחסות מקבילה לרקע פריצתם של החוקים האוסרים על השימוש בסמים . לבסוף , העבודה תסיים בחלק העיקרי שלשמו נכתבה העבודה , קרי במחקר . בחלק זה יוצגו הצידוקים לביצוע המחקר וההשערות , כאשר ההשערה הראשונה הנה ככל שגיל הנבדק גבוה יותר , כך תהיה התנגדות גדולה לצריכת חומרים פסיכואקטיביים ; וההשערה השנייה הנה , יימצא הבדל בין גברים ונשים ביחס להתנגדות בצריכת חומרים פסיכואקטיביים . תוכן עניינים
מבוא   .
40-3
    הגדרות   16-7
          חומר פסיכואקטיבי , מהו ? 8-7
            סוגי סמים והשפעותיהם  …13-8
          ההתמכרות ונגזרותיה     …16-13
          נרטיב המכור – השלבים והגורמים           לשימוש ולהתמכרות לחומרים פסיכואקטיביים -29-17
          המכור , מיהו?   18-17
          שלבי השימוש וההתמכרות 19-18
          גורמי השימוש וההתמכרות 29-19    התנהגות קרימינאלית חומרים פסיכואקטיביים ומה שביניהם –..40-30             התנהגות קרימינאלית – מהי ? –31-30             המהפך החוקי ..34-31
           התנהגות קרימינאלית כתוצאה משימוש            לרעה בחומרים פסיכואקטיביים  –40-34
מחקר   63-41
            שיטת המחקר …47-44
            משתתפים  -..45-44
            כלי מחקר –46-45
            הליך .47-46
            ממצאים  –60-47
            דיון  .63-60 מקורות נספחים