בעבודתי זו ביקשתי לבדוק כיצד השיח הלאומי ההגמוני משפיע ומשליך על גופניותן של האזרחיות היהודיות בישראל בשנות ה-2000, תחת ההנחה כי גם כיום השיח הפוליטי מכונן ומנפיק את גופן הרבייתי של נשים לצורכי “האומה”. נשים יהודיות בישראל חוות על בשרן באופן מוקצן שלל שיחים תרבותיים המקודדים בתוכם צפנים בעלי משמעויות עמוקות על חיי הנפשות במדינה. השיח הציוני, מרכזיותו של הצבא, מצבה המאוים תמידית של ישראל, וטכנולוגיות רפואיות חדשות משפיעים כולם כאחד על הפיכת הגוף הנשי לכלי שרת בידי האובססיה ההגמונית לפריון. בפרק הראשון בעבודתי אבחן בקצרה הגות פמיניסטית העומדת על מופעיו של הגוף הנשי הפריוני, ואת היחס המורכב של הפמיניזם לאימהות ולהריון. לאחר הנחת היסודות הפמיניסטיים, ארצה להתייחס למקרה הישראלי בעקבות רעיונותיו של פוקו בנוגע לאופן הפעלתו של הכוח בחברות המודרניות. בפרק השלישי אעסוק בפונקציות ובהשפעות שיש למעקב ופיקוח של כוח ושל ממשל על האוכלוסייה, ובפרט על אוכלוסיית הנשים. באמצעות השיח הפוקויאני אדגים כיצד בזמן שעל האישה היהודיה בישראל לגבש לעצמה זהות לאומית, גופה מנוכס בפועל על ידי מנגנונים והסדרים חברתיים בעלי מונופול על גופם של אזרחי האומה. אדון בהרחבה בניכוסו של הגוף הנשי הרבייתי ואציג כיצד מנגנונים והסדרים אלו ממוקדים בטיפול במאפיינים נשיים ייחודיים: מערכת הרבייה, הריון ומניעתו, לידה ואימהות. השיח הפוקויאני אשר התמקד בהפעלת הכוח על גופם של האזרחים מתבטא במציאות הישראלית ביתר תוקף, מתוך העובדה שהאזרחים נחשבים במהלך שירותם הצבאי כרכוש צה”ל ממש. טענתי היא כי ישנה מחויבות ושייכות של הגוף הנשי הפריוני בשירות המדינה גם לאחר השחרור מצה”ל, וגם בקרב נשים שכלל לא התגייסו. אני אבחן בפרק הרביעי מהן הפרקטיקות והדרכים בהן הרחם הנשי ממשיך להיות בשירות הפרויקט הביטחוני. המטאפורה של הרחם הלאומית תלווה את העבודה, שכן היא חושפת את הפרקטיקות הרגולטיביות המשקעות זה אל תוך זה את הגוף הנשי ואת הbody politic- הלאומי. לבסוף, בפרק החמישי והאחרון, ארצה להראות כיצד מערך יחסי הכוח פועל באופן הדדי, הן מלמעלה (מוסדות ומנגנוניים חברתיים) והן מן השטח (האזרחים) ביחס לזכות להורות ולחובתה של המדינה לסייע באפשרות האינדיווידואלית לפריון, זאת על סמך טיעונים הקשורים לשיח הלאומי הקולקטיבי. על משמעותו של השיח “הלאומי” אעמוד בפרק השני, בו אסביר את מורכבות המיליטריזם בחברה הישראלית, וכיצד המיליטריזם והתפיסה הביטחונית מייצרים את השיח לאומי תוכן עניינים
מבוא -…3
פרק1: אימהות ופריון אצל דה בובואר וקריסטבה -5
פרק 2: מיליטריזם בחברה הישראליות ומרכזיותו של צה”ל -.7
פרק 3: מפוקו ועד הביקורת הפמיניסטית: ביו-כוח בעידן המודרני –..9
3.1:
משמעת, כוח, וביו-כוח אצל פוקו –10 3.2:
רעיונותיו של פוקו כפי שהם משתקפים בביקורת הפמיניסטית–..11
3.3:
טכנולוגיות פריון ככלי בידי מנגנוני הכוח –…12
פרק 4: האיום הדמוגראפי והפריון כערך עליון בישראל –..12
4.1:
ההגמוניות של שיח האיום הדמוגראפי .12
4.2:
חוק גיל הנישואים 14
4 .3: ילודה איכותית …15
פרק 5: בין צבא לפריון- קישורים בדויים ומציאותיים –..16
סיכום -21
ביבליוגרפיה –.23
| מילות מפתח | אימהות, ביו-כוח, טכנולוגיות פרייון, מיליטריזם, פוקו, פמיניזם, שיח האיום הדמוגרפי |
| מקצוע/ות | סוציולוגיה |
| מספר מילים | |
| מספר מקורות | 20 |
| שנת הגשה | 2008 |
| שם מוסד לימוד בו הוגשה העבודה | אוניברסיטת תל-אביב |
| פקולטה | גוף בלא נחת |