העיקרון החשוב : שילוב שיטות שונות לדוגמה : ניתוח עם כימותרפיה, הקרנות והשתלת מוח עצם לריפוי.
סוגי הטיפולים :
                                                                                                                                                    כימותרפיה בכימותרפיה מוכנסים לגוף החולה חומרים אנטי-ניאופלסטיים, על מנת להרוס את הגידול, ע"י חבלה בחלקוה של התא להתרבות.
הכימותרפיה בשימוש ראשוני לטיפול בממאירויות סיסטמיות יותר מאשר גידולים מקומיים. היא מרשה, מקרים אחדים,ניתוח וקרינה.
בכימותרפיה יכולה להיות משולבת עם טיפול כירורגי  או טיפול בהקרנות, או שניהם, על מנת לצמצם את גודל הגידול לפני הניתוח, או להרוג תאים שנשארו לאחר הניתוח, או לחילופין לטיפול בסוגים שונים של לאוקמיות.
מטרות הכימותרפיה (ריפוי, פליאציה או control) צריכים להיות ריאליסטיים וצריכים להבחר לפי חומרת ומיקום הגידול.
הרג התא ומחזור התא בכל פעם בתא גידול מושם תחת טיפול כימותרפי, אחוז של התאים הממאירים (20%-99% לפי המינון) מושמד.  מנות חוזרות של כימותרפיה דרוש, על פני תקופה ארוכה, על מנת לקבל השמדה כוללת של הגידול.
השמדה של 100% מהתאים הסרטניים כמעט לעולם אינו אפשרי, אבל מטרת הטיפול הוא השמדה של כמות מספיקה של תאים סרטניים, כך שהתאים הנותרים יכולים להיות מושמדים ע"י המערכת החיסונית של הגוף.
תאים המתחלקים הם בעלי הרגישות הגבוהה ביותר לכימותרפיה.  תאים שאינם מתחלקים אשר מסוגלים להתלק בעתיד הם אלו הרגישים פחות לתרופות אנטי-ניאופלסטיות.  תאים אשר אינם מתחלקים צריכים להיות מושמדים גם כן על מנת להבטיח ארדיקציה אמיתת של הסרטן.   טיפולים חוזרים של כימותרפיה משמשים להרוג יותר תאים על ידי השמדה של התאים שלא היה בחלוקה במשך הטיפול הקודם.
מחזור התא כולל ארבעה שלבים עיקריים, שכל אחד מהם חיוני לפעילות :
G1 – זהו שלב בו ישנה סינתזה של חלבונים ו RNA.
S – זהו השלב של סינטזת ה DNA.
G2 – שלב שלפני המיטוזה.
מיטוזה : שלב חלוקת התא.  כאשר  :
P = prophase  M = Metaphase A = Ananphase T = telophase שלב ה G0, שלב המנוחה יכול להופיע לאחר שלב החלוקה ובעת שלב G1 .  התאים שנמצאים שלב ה G0 הם אלו אשר מסוכנים ביותר מפני שהכימותרפיה לא תמיד פוגעת בהם ויש להם פוטנציאל להתרבות.  מתן כימותרפיות שונות (כמו תרופות שונות) מכוונות לפגיעה בשלב חלוקת התא. התא הסרטני מתחלק מהר יותר מאשר תא רגיל ולכן קל יותר לחבל במנגנון ההתרבות שלו – מה שעושה אותו, יותר מתא רגיל לרגיש לכימותרפיה.  למרות זאת, גם תאי הגוף הלא סרטניים נפגעים, מה שגורם לאיבוד השיער, התפרקות תאי מערכת העיכול העליונה בעיקר, התקלפות העור ועוד ועוד-
התא הסרטני בדרך כלל איננו נמצא אף פעם במצב של G0. קיימים כ 100 חומרים ציטוטקסיים לטיפול בסרטן.  קיימים ביניהם משפחות הפועלות בצורות שונות.
חלק מהתרופות הציטוטוקסיות  (cell cycle specific drugs) הורסים את הפעילות ההתרבותית של תאי הסרטן ע"י פגיעה במחזור התא.  הרבה מתרופות אלו ספציפיות לפאזות שונות במחזור התא.  רובם פוגעים בתא בעת פזת ה S  ע"י הפרעה בסינתזה של ה DNA ו RNA.   אחרים כמו ה Vinca או Plant alkaloids, ספציפיים לפאזת ה M כאשר הם מונעים את הרשת המיטוטית.
חומרים כימותרפיים אשר פועלים לא על מחזור התא נקראים Cell cycle non-specific agents.  לחומרים אלו יש בדרך כלל פעולה ארוכת טווח על תאים, הגוררים פגיעה תאית או מוות התא.  הרבה טיפול כוללים גם טיפול הפוגע במחזור התא וטיפול מסוג Cell cycle non-specific על מנת להגדיל את פגיעות התאים הסרטניים ומותם, בעת טיפול אחד.
חומרים כימותרפיים מסווגים גם כן לפי סוגים שונים של קבוצות כימיות, כאשר לכל אחת יש מנגנון פעולה שונה.  אלו כוללים את ה alkylating agents, Nitrosureas, Antimetabolites, Anti-tumor antibiotics, Plant alkaloids, Hormonal agents וחומרים שונים אחרים. (ראה טבלה בהמשך).
ה Antimetabolites, לדוגמה, הוא חומר הדומה לחומר שחוב בתא, הדומה לו מבחינת הצואה חיצונית ומתקשר לאותו רצפטור, אך הוא אינו פעיל כמו החומר הדרוש.  לכן חומרים אלו מתחרים עם החומרים הדרושים לתא  ופוגעים בפעילות התא.
חומרים אחרים פוגעים במיקרו-טובולים.  החומר מתקשר ל"חוטים" הבונים את המיקרו-טובולים ואינו מרשה להם להקשר ולכן אין אפשרות לתא להעביר חומרים חשובים מחלק אחד בתא לאחר.
… ללא מקורות