המשמעויות הכלכליות של הקמת קזינו עבודה סמינריונית ינואר 2009
תוכן העניינים
מבוא
הימורים סכנת ההתמכרות להימורים חקיקה בנושא הימורים וקזינו שיקולים נוספים בהקמת קזינו הקזינו כחלק מענף התיירות המשמעות הכלכלית של הקמת קזינו בישראל דיון וסיכום ביבליוגרפיה מבוא
בשני העשורים האחרונים אנו עדים לעיסוק נרחב בשאלה האם יש להתיר הקמת בתי הימורים במדינת ישראל.  בבואנו לבחון נושא זה , ראשית , עלינו לבחון את השינויים הגלובאליים ואת השינויים ברמת המקומית אשר מעלים את נושא הקמת הקזינו לדיון הציבורי בכל פעם מחדש. העידן החדש הביא עימו מהפיכת מידע תקשורתית וטכנולוגית הגורמת לקצוות בתבל להתחבר בקשר גלובלי אחד. לא במקרה אנו עדים לנפילת משטרים, הסרת חסמי מסחר והתרת שווקים אסורים. כלכלת השוק החופשי מוכיחה עצמה כשבראשה עומד המועדון היוקרתי של השוק האירופי. האיחוד האירופי, יחד עם ארה"ב, ביסס את מעמדו כמוביל שינויים בתחום העסקי וכיום רבות המדינות השואפות להתאים עצמן ולהשתייך למועדון המדינות המתקדמות או ליצור קשרי סחר עם הגוש. באווירה התחרותית שנוצרה גופי השלטון המרכזי נמצאים בחיפוש מתמיד אחר דרכי מימון, מינוף ופיתוח בכדי להשוות את תנאיהם למתחרים ולא- ימצאו עצמן מאחור במהרה. אחת הדרכים לכך היא התרת שווקים אסורים כמו שוק ההימורים. מדינות שונות, כמו סינגפור השמרנית שהתירה הקמת תשלובת קזינו, בית שעשועים ומרכז כנסים, שברו את הטאבו כלפי האיסור להקמת קזינו בתחומן והחליטו לקחת חלק בתעשיית ההימורים העולמית  אשר צפויה להגיע להכנסות שיא של 144 מיליארד דולר בשנת 2011. כיום ישראל היא אחת המדינות האחרונות בעולם שאינה מתירה פעילות קזינו למרות היתר קיים להמר בלוטו, טוטו, פיס, באינטרנט ובחו"ל. כמו-כן , באווירה התחרותית המאפיינת היום את הפיתוח הכלכלי המקומי, רשויות עירוניות ואזוריות עסוקות באופן מתמיד בשיפור עמדותיהן ובחיזוקן הכלכלי.
עיסוק זה בא לידי ביטוי במשיכת מפעלים גדולים, עידוד עסקים קטנים, משיכת השקעות בתחום המסחר והבידור, הגברת ההיצע של מבני תעשייה (היי-טק ומסורתיים), קידומן של אטרקציות תיירותיות, עידוד בניית משרדים וכדומה. פעילות זו בתחום הייזום העסקי מבשרת תפנית חדשה בפעילותיהן של רשויות מקומיות ומסמלת מעבר של העיר מתפקיד של ספק שירותים לגורם יזמי. על אף העצמאות המאפיינת היום את הרשויות המקומיות בתחום הפיתוח הכלכלי שלא כמו בעבר, הרי קיים גבול למספר הקניונים, הפארקים לתעשיות היי-טק, המרינות ומתחמי התיאטראות שניתן לקדם במדינה קטנה. אי לכך, הרשויות נמצאות בחיפוש מתמיד אחרי אפיקי פעולה חדשים, שישפרו את מעמדן בתחום הפיתוח הכלכלי המקומי. תחומי התיירות, הבידור והנופש הפעיל נתפסים כשטחים שבהם הפוטנציאל לא מוצה בינתיים עד תום. בענפים אלו, העלייה המתמדת ברמת החיים עשויה להבטיח ביקושים מקומיים וישראל נמצאת בתחרות מתמדת מול שכנותיה הקרובות כדי לזכות בנתח של ביקושי החוץ. בין האפיקים המרכזים המוזכרים בהקשר זה הוא קידומם של בתי הימורים.
לאורך כל השנים ניתן לשים לב שאין תמימות דעים בקרב הציבור וקברניטי המדינה בדבר האם הקמת קזינו בישראל היא תשובה לגיטימית ככלי לצמיחה כלכלית באזורי הספר ואף במרכז הארץ. חזית מתנגדים כה רחבה ומכובדת יוצרת את הרושם כי הטיעונים כנגד מתן היתר לקיומם של הימורים בכלל, ובתי קזינו בפרט, הנם חזקים ומשכנעים. ואכן לחלל האוויר נזרקות לא פעם מספר סיסמאות, שלרוב נובעות מדעות קדומות שמעולם לא נבדקו, ואף לא פסחו מאיתנו במהלך המחקר שערכנו  בנושא.  מדובר בסיסמאות מגוונות כמו "קזינו בארץ עלול ליצור תופעות התמכרות", הפשע ירוכז סביב הקזינו", "קזינו עלול להרוס אלפי משפחות", "ההימורים הם תופעה שלילית מייסודה", "יש להיזהר מההשלכות החברתיות והחינוכיות של היתר להקמת קזינו", "כל תוכנית ההימורים היא כניעה מבישה ופסולה לחולשות אנוש". מאידך, המצדדים בלב שלם בהקמת קזינו נוטים להציג סיסמאות כמו "הקזינו יביא לרווחה כלכלית באזור", "הקזינו יתרום לתיירות באזורים חדשים", "הקזינו יקדם את התיירות במדינה", "לא ניתן למנוע מהציבור להמר ולכן הקמת קזינו תמנע בריחת כסף החוצה".
עבודה זאת עוסקת במשמעויות הכלכליות של הקמת קזינו ותתמקד באפשרות להקמתו בישראל.