" מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל כמעודדת ילודה וטיפולי הפריה מלאכותית- זכויות משפחות על פי החקיקה הסוציאלית בישראל " עבודה סמינריונית פברואר
2 009
תוכן העניינים
מבוא
תהליכי הפריה חוץ גופית השלכות נפשיות ומשפחתיות של אי פוריות נתונים והשוואה בינלאומית הסוגיה הפוליטית – כלכלית העמדה הממשלתית הרשמית בישראל בחינה מהגישה הפמיניסטית בחינה אקדמית סוציולוגית דיון וסיכום ביבליוגרפיה   מבוא
מונעים ע"י מוסכמות חברתיות או על ידי אינסטינקט , כ 95%-90% מהזוגות הנישאים  מנסים להביא ילדים לעולם (Ireland,
1 993). כ 17% מהזוגות אינם מצליחים להרות במשך 12
חודשים ובכך מוגדרת בעיית אי פוריות  או עקרות.
Infertility is the inability to become pregnant after a year or more of regular sexual relations without contraception or the inability to carry pregnancies to live birth (Menning, 1978) בפניהם עומדות מספר אפשרויות שהעיקריות בהן:
·                               להמשיך לנסות להרות בדרך הטבעית ·                               להתייאש ולהחליט על הפסקת המאמצים לשם גידול ילד ·                               להתייאש ולהחליט על אימוץ ·                               לפנות לטיפולי פוריות אם יפנו לטיפולי פוריות יהיה עליהם ,יחד עם הצוות הרפואי , להחליט על סוג הטיפול כגון :
·                               טיפול הורמונאלי ·                               הפריה חוץ גופית "הפריית מבחנה" ·                               שימוש בתרומת זרע או ביצית ·                               שימוש באם פונדקאית על פי מחקרו של (2002) Collins ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם במספר טיפולי ההפריה לנפש לשנה (1,657
מחזורי טיפול לכל מיליון תושבים, לשנה) בהפרש גדול מאוד מאיסלנד שבמקום השני (899
מחזורי טיפול לכל מיליון תושבים, לשנה). בהמשך לכך, ישראל נמצאת במקום השני (אחרי פינלנד) במספר מרכזי ההפריה המלאכותית ביחס לגודל האוכלוסייה (22 מרכזים המהווים 3.68
מרכזים לכל מיליון תושבים).
עבודה זאת עוסקת בגישתה המיוחדת של  החברה הישראלית לטיפולי הפריה הבאה לידי ביטוי במספר הגבוה של הטיפולים הנערכים בישראל, בהשוואה למדינות העולם. נקודת המוצא בעבודה זאת היא כי בחברה הישראלית, המאופיינת כמסורתית,  אי פוריות של בני זוג נתפסת לא רק כבעיה אישית ומשפחתית אלא גם כבעיה חברתית- קולקטיבית , שעל החברה לסייע בפתרונה, באמצעות מערכת הביטחון הסוציאלי. לפיכך, העבודה תבחן את מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל כמסייעת לטיפולי הפריה מלאכותית.