מבוא
כשפותחים עיתון, לעיון או לקריאה בזכוכית מגדלת, נתקלים בכל מיני חדשות אשר יעוררו את הרגשות ויעירו את המחשבות. מגוון הנושאים שנתקלים בהם הנו רחב ובלתי מוגבל. ישנם נושאים מעניינים, ויש מוזרים, אך ישנם גם כאלה שקשה לתארם במילים, מפני שהמעשה שהם מייצגים לא ניתן להכילו במלים מעטות. אחד הנושאים האלה, הוא זה שנתקלתי בו בכתבה שהופיעה בעיתון חדשות היום (מיום 2.4.08 ).
הכתבה "זוועה בצל" מאת גדי גולן, מביאה את סיפורה של אמא מנתיבות שהודתה באונס שניים מילדיה בני 8 ו 11. ואכן הכותרת משקפת את התוכן, זוועה.
המעשה המתואר הכיל בתוכו יותר מעוול אחד שנגרם לילדים על ידי אימם, יותר מפשע אחד. ישנה שרשרת של פשעים שייזקפו לחובתה של האם שקשה גם להבין ולעכל את פשר מעשיה הזוועתיים. אותו מעשה בעל אספקטים שונים, הרי יש במעשה התעללות, ויש תקיפה, ויש אונס, ויש מעילה באימון, ויש ניצול, ויש אלימות… אך האספקט שנתמקד בו יותר, ואשר שופך מ "הצל שלו" אור על האספקטים האחרים, והוא גילוי עריות.
אמא אונסת את ילדיה. ידיעה מזעזעת בשל האונס עצמו, אך יותר בשל הדמויות הקשורות במעשה. אמא וילדיה, אמא נגד ילדיה. מקרה "אידיאלי", בלשון המעטה, לכל הנושא המוכר כגלוי עריות.
כתבה זו, אשר מעלה את נושא גלוי העריות, תהווה נקודת המוצא לעבודה זו, אשר תדון בגלוי העריות, ותתייחס אליו מכמה נקודות.
רציונל ילדים, ילדות וכן נערות נערים ומבוגרים, חשופים לפגיעות מיניות שונות במהלך שהותם במסגרת כלשהי ומחוצה לה. מסגרות גדולות כגון פנימיות, בתי ספר, מרכזי קליטה וצבא, מקום עבודה ועוד…עלולות להוות מקום מסוכן שתתחולל בו תקיפה או התעללות מינית. אך ישנו  מקום שקשה לתארו, או לתפוס אותו כחלק שניתן לשייכו לקטגוריה זו, זהו הבית- בית המשפחה. משפחה היא המבנה החברתי הכי יצירתי שהאדם נחון בו. הכל מתחיל במשפחה. ספר בראשית מתחדש כל יום. הבאת הילדים לעולם, גידולם, הצאצאים, הנכדים, הבית החם המלא חיים וחנניות, ההתלכדות בעת משבר, התמיכה בזמני אובדן, וההתחדשות המתמדת. המשפחה מסמלת כל זה. אז איך ניתן להרוס את כל זה באקט אחד? על כן, מוקדש לנושא זה מרחב עבודה זו.
תוכן עבודה זו מחולקת לשלושה פרקים. בפרק הראשון ממסה להגדיר תקיפה מינית מהי, בפרק השני נרחיב את הגדרת גילוי העריות. ופרק השלישי נאיר במקצת את הקושי במשימת הטיפול לנפגעי גלוי העריות. לאחר מכן נסכם את העבודה.