תוכן עניינים
מבוא — עמ' 3
פרק א':
התגבשות המשטרה הלאומית בישראל — עמ' 4
פרק ב': דרכי ההתמודדות של המשטרה ושל המשרד לביטחון פנים עם המצב החדש עמ' 8
פרק ג':
הצורך בשיטור העירוני — עמ' 14
  סיכום — עמ' 21
מקורות – עמ' 22
מבוא
בארצות הברית ובמספר מדינות מערביות אחרות, השיטור הוא, בעיקרו, פעולה מקומית ולא פונקציה לאומית. במדינת ישראל, המשטרה היא ארגון ברמה הלאומית. בעוד שלאזרח ההבדל לא תמיד נהיר, הרי שלרכיבים המבניים של שני מודלים אלו של שיטור, המקומי והלאומי, יש השלכות חשובות על תפקוד המשטרה. שירותי משטרה ברמה המקומית ברורים ומובנים, הן במבנה של שיטור מקומי והן במבנה של שיטור לאומי. למשל, במשטרת ישראל, ישנן תחנות משטרה, אשר מספקות שירותים לקהילה ברמה המקומית. אולם, במודל של המשטרה הלאומית, כמו בישראל, קביעת סדרי העדיפויות והשליטה על תחנות אלו נעשית ע"י משטרה שלה נקודת מבט לאומית ולא מקומית.
השלטון המרכזי מחליט על הפיקוד, על המשאבים ועל אופן הקצאתם במשטרת ישראל. במבנה של משטרה מקומית, הרשות המקומית או העירייה, היא האחראית לבחירתו של סוג הארגון המשטרתי, לתקציב המשטרה ולכוח האדם שיוקצה לה ואף לחלוקת משאבי המשטרה השונים, שאותה היא משרתת.             במהלך רוב שנות קיומה של מדינת ישראל, נושא השיטור בישראל נתפס כמשני בהשוואה לבעיות לאומיות, ביטחוניות וחברתיות. במדינה, שקולטת מיליוני עולים חדשים, שיטור באופן טבעי, נראה פחות מדאיג בהשוואה לשאלות קיומיות של תעסוקה, שירותי רווחה ובריאות.
כמו כן, החשיפה המתמדת לאיום ביטחוני חיצוני, המלווה את מדינת ישראל לאורך רוב שנות קיומה, תרמה למיעוט ההתעניינות בביטחון הפנים בהקשר של עבריינות וסדר ציבורי.     מדוע עולה דווקא היום הסוגיה של שיטור עירוני בישראל? האם הסיבה טמונה רק בכמה ראשי ערים תאבי כוח או שיש כאן שינוי מהותי יותר בשיטור בישראל?
כדי לענות על השאלה הזו, אנסה לבחון תחילה את הקמת המשטרה בהקשר ההיסטורי שלה. כך, אוכל להראות כיצד משטרת ישראל הייתה מיומה הראשון משטרת המדינה יותר מאשר משטרת האזרחים והקהילה, וכיצד שינויים חברתיים, פוליטיים וארגוניים הפועלים מאז שנות השבעים, אך במיוחד בשנות התשעים, דוחפים לרפורמה כוללת במשטרה, תוך מתן דגש מרכזי על שיטור קהילתי, ששיטור עירוני נוסח ישראל הוא גרסה שלו. לאחר מכן, אבחן האם יש צורך בשיטור העירוני במדינת ישראל (ומהו בכלל אותו שיטור עירוני), והאם הוא נובע מאותם שינויים חברתיים, פוליטיים וארגוניים שהתעוררו במהלך השנים במדינה. ולבסוף, אתאר כיצד מדינת ישראל והמשרד לביטחון פנים התמודדו עם אותם שינויים נדרשים במשטרה ("ועדת בכר", "ועדת צדוק").