יהודיות ויצירתיות:
עיון בהגות חנה ארנדט בנושא "יהודיות" תוך זיקה ליצירתיות בכללה ול"גבנונאי" של ולטר בנימין עבודת סמינר ראשי פרקים הקדמה                                                                                                  עמ'
3 פאריאה (Pariah) ופרוינו (Previnu)                                                         עמ'
4      נסיבות היווצרות היהודיות                                                                                    עמ'
6 היהודיות כהתנהגות – פרוסט בשימוש ארנדט                                                          עמ'
8 המקרה של חנה ארנדט: "הפאריאה המודע"                                                 עמ'
1 0   המקרה של ולטר בנימין: "הרגישות הסמויה"                                                            עמ'
1 2   תיאוריה של יצירתיות מתוך יהודיות                                                                       עמ'
1 5
"הגבנונאי" אל מול תחושת היהודיות                                                           עמ'
1 7
הערות מסכמות: על יהודיות, יצירתיות ואווירת תרבות עבור יהודים                 עמ' 20 ביבליוגרפיה                                                                                            עמ'
2 2
הקדמה אל מול שפע היוצרים המיוחדים במינם בעלי המוצא היהודי במאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 הן בתחום האינטלקטואלי והם בתחום האמנותי יכול אדם לתהות כיצד זה שמעם שמהווה אחוז לא גדול באוכלוסיה צמח שפע זה. כמובן שניתן לתת את ההסבר הנוגע ל"גניוס היהודי", לאיזו גאונות גנטית שטמונה ביהודים לאורך הדורות.
אולם, כמו במקרים רבים שלא יכולה להיות ודאות אל מול ההסבר הגנטי ניצב ההסבר הסביבתי. ובמקרה של היהודים הללו יש להתחשב בכך שיהדותם לא הייתה היהדות שעשתה את העם היהודי לעם במשך הדורות – מרכיב הדת כמעט לא קיים ביהדות זו. זו לא הייתה יהדות תורנית, יהדות של לימוד התורה וקיום מצוות – זו יהדות שלעיתים נטולת כל קשר לדת. אם כן, האם כלל יש מכנה משותף לכל אותם יוצרים בני העם היהודי? אולי מושג ה"יהודיות" יכול לספק נקודת אחיזה נוספת להתעסקות בשאלה זו.
בחיבור זה אנסה לבדוק את הקשר בין תחושת היהודיות והיצירתיות. תחושת היהודיות היא איכות פסיכולוגית שטיבה ייחודיות ושוני שיש ליהודים, לא בהכרח יוצרים. אפשר להתייחס לתחושת היהודיות מנקודות מבט שונות, בהתאם לנושא הנבחן.
המטרה שלי היא לתהות על קנקנה של תחושה זו כשלעצמה ולראות כיצד היא יכולה להוות גורם יצירתי בקונטקסט של הקיום היהודי באירופה. אני אנסה לבחון כיצד המקום של היהודים בחברה האירופאית השפיע על עצם הרצון ליצור ועל האופי של היצירה.             בחינת הדברים תעסוק באיכות של הדברים, יותר מאשר במהותם. באופן שבו מתגלמות התכונות היהודיות באמן יותר מאשר כיצד הן מתגלמות. העבודה שלי לא תתייחס כלל לשפיטת מידת הגדולה של היצירה היהודית באירופה או למידת השפעתה, אלא רק לאופן המסוים בו יכולה להשפיע עליה תחושת היהודיות. חנה ארנדט היא זו שהציבה את המושג יהודיות (Jewishness) ולפיכך חלק ניכר מהעבודה יוקדש לה ולפעולה. בנוסף לבחינת מחקרה של ארנדט בנושא אנסה להראות כיצד מתגלמת התיאוריה אודות יהודיות ויצירתיות בחייו וביצירתו של ולטר בנימין – "הגבנונאי".