הלשון האירית בצפון אירלנד אחרי הסכם יום שישי הטוב עבודה סמינריונית דצמבר 2008
                            תוכן העניינים
מבוא    2
1 .     הרקע
הלשוני בצפון אירלנד. 5
1 .1  אירית      5
1 .2  אולסטר-סקוטס. 7
1 .3  שפות נוספות. 7
2 .    הסכם יום השישי הטוב והלשון האירית. 9
3 .    הלשון האירית במציאות הפוליטית לאחר הסכם יום השישי הטוב. 12
3 .1  הלשון והלאום. 12
3 .2  לשון ופוליטיקה. 14
3 .3  לשון ודת (היחס של הפרוטסטנטים ללשון האירית) 17
3 .4  תרומתו של הסכם יום שישי הטוב ללשון האירית. 18
4 . התוויית מדיניות לשונית בצפון אירלנד. 20
4 .1 דו-לשוניות בצפון אירלנד. 21
4 .2  טיפוח הלשון 23
5. סיכום. 26
ביבליוגרפיה. 27
מבוא
צפון אירלנד היא מדינה עצמאית, המצויה בצפון מזרח האי אירלנד ונתונה תחת חסות הממלכה הבריטית. המדינה משתרעת על פני שישה מחוזות בנפת אולסטר. מעמדם האזרחי של תושבי צפון אירלנד הוא כמעמדם של תושבי סקוטלנד וּויילס, כלומר הם תושבים בריטיים. רוב אזרחי חבל זה הם פרוטסטנטים, מצאצאי המתיישבים הפרוטסטנטים (בעיקר סקוטים) התופסים את זהותם הלאומית כאירית, אולם, מאז ומעולם הם שאפו להישאר חלק מהאימפריה הבריטית. לעומתם, המיעוט הקתולי, המתגורר בצפון אירלנד, שואף להינתק מן השלטון הבריטי ולהקים ממשל עצמאי ואף להסתפח לרפובליקה האירית. על פי מפקד אוכלוסין שנערך ביוני 2004 מנתה האוכלוסייה בצפון אירלנד 1,710,300 בני אדם, המשתייכים לדתות שונות. 45.6% מהם פרוטסטנטים, 40.3% הם  קתולים, 13.9% מגדירים את עצמם כאתיאיסטים והאחרים הם בני דתות אחרות. מזה שנים רבות נתון חבל ארץ זה בסכסוך מתמיד, ואך לפני כעשור החל תהליך שמטרתו הייתה ליישב את הסכסוך. מקורותיו של העימות אינם מוסכמים – יש הרואים את מקורו בהבדלים האתניים ויש הרואים את מקורו בהיסטוריה, בדת או באידיאולוגיה.
בעימות זה משתתפים שלושה גורמים: הרוב הפרוטסטנטי, המיעוט הקתולי והממשל האנגלי. הרוב הפרוטסטנטי מגדיר את עצמו "יוניוניסטים-לויאליסטים", כלומר אנשים הנאמנים לבריטניה ורואים את עצמם "בריטים" לכל דבר. לעומתם הקתולים רואים את עצמם אירים. אנגליה, הצד השלישי, משמשת בתפקיד מיוחד כמייצגת האינטרסים הבריטיים.
בשנת 1968 החל שלב נוסף בסכסוך בצפון אירלנד, שהתאפיינה בגילויים קשים של אלימות. היא נודעה בכינוי "תקופת הצרות". המיעוט הקתולי הסביר את ההסלמה ברצונו להפסיק את ההפליה הבריטית, להביא לסילוק השליטה הזרה על צפון אירלנד ולהתאחד עם הרפובליקה האירית, ובדרך זאת להקים מדינה אחת בכל האי. הלשון האירית, כלשונות רבות אחרות מהווה, מעבר להיותה כלי תקשורת, גם ביטוי מעשי קיומי של הלאום, ולא ייפלא, אפוא, שגם היא הפכה לחלק מהסכסוך. אולם, בעשר השנים הראשונות של השלב הזה במאבק, רבים מהקתולים כלל לא הראו עניין בלשון האירית או במעמדה. באוקטובר 1980 פתחה קבוצת אסירים קתולים בכלא "לונג קֶש" בשביתות רעב (נמשכו עד תחילת 1981) כמחאה פוליטית כנגד הנסיגה של הממשל הבריטי מהסכמות שהושגו בשנת 1972. במהלך השביתות מתו עשרה מהאסירים, עובדה שגרמה להגברת המודעות למאבק הקתולי, אש המרד לובתה ועימה עלה גם מעמדה של הלשון האירית. פעילותם של האסירים לא הסתכמה בשביתות רעב, בשהותם בבתי הכלא, הם עסקו בלימוד עצמי של השפה האירית, תוך שהם חולקים ביניהם את ידיעותיהם  באירית. קתולים החלו ללמוד את הלשון האירית במטרה לחזק את זהותם האירית, מתוך אמונה שהאירית היא כלי חשוב שבעזרתו ימוגר השלטון הבריטי מאירלנד. לדעתם, ככל שיֶדע האירית יעלה, כך תפחתנה ההשפעות הזרות. וכמו שטען מאוחר יותר האחראי לענייני תרבות של הארגון בכנס ב-1984:
"אינני חושב שאנו יכולים להתקיים כעם נפרד ללא האירית. כל ביטוי או צירוף שאתה אומר הוא כדור במאבק לחופש. כל ביטוי שאתה משתמש הוא לבֵנה בבניין גדול, בניין האומה האירית". באפריל
1 998 נחתם בבלפסט הסכם יום השישי הטוב (ראה להלן), שהביא להפסקת אש ולרגיעה בין הקתולים ובין הפרוטסטנטים. להסכם זה היו השלכות רבות וביניהן משמעויות מרחיקות לכת על המעמד החוקי של הלשון האירית, השימוש בה ותפוצתה.   בעבודה זו אעסוק בלשון האירית מאז הסכם יום השישי הטוב: מעמדה, הניסיונות להחיות אותה ולהשתמש בה ויחס השלטונות בצפון אירלנד לקידומה של הלשון הזאת. הסכם יום שישי הטוב אינו מתעלם מהעובדה שהלשון האירית קיימת מקדמת דנה, לכן יוחד לה מעמד מיוחד. יש שהציעו לפתור את סוגיית מעמד הלשון האירית על ידי "דו-לשוניות" ('bilingualism'). כן אדון בשאלה האם תיתכן דו-לשוניות בצפון אירלנד, או שמא, ניסיונות אלה נדונו מראש לכישלון.