עבודת הגשה-דיני תקשורת צניחת הדולר האמריקאי והשפעתה על הכלכלה הישראלית מבוא
בתחילת שנת
2 008  בעקבות מיתון כבד שהתרחש בארה"ב ובעקבות עליית מחירי הנפט שהגיעו אל מעל 100 דולר לחבית, החל המטבע האמריקני, הדולר, לאבד מערכו, ושוויו של המטבע אל מול מטבעות אחרים החל לצנוח. תגובת שרשרת טובה לצניחתו של הדולר, ואף לתלות של השוק במטבע האמריקני, ראינו כאן בישראל מבחינת מצבו של הדולר אל מול השקל.
            כשהחלה קריסת הדולר, הוא נסחר בבורסה בכ-4.3 שקלים לדולר. בשיא הצניחה שלו, ערכו ירד ביותר משקל והגיע לשפל כל הזמנים של 3.4שקלים לדולר. השוק הישראלי הגיב גם הוא בהתאם, מחירים ירדו, חוזים שהיו צמודים בד"כ למדד הדולר, החלו הצמד לשקל, אפילו משכורת המינימום שתועלה במהלך חודש אפריל 2008 הגיעה לרמה של 920$ לאדם,ובשיא השפל, בנק ישראל אף התערב והחל לקנות מליוני דולרים ע"מ לעצור את המפולת.
            אני בחרתי בנושא זה בעיקר בגלל ההשלכה היומיומית של ערך הדולר, לכאורה מטבע אמריקני, אך בעל השפעה אדירה בשוק הישראלי שעובד בעיקר איתו, על החיים שלנו ועל מצב המשק הישראלי, אך גם בגלל העובדה, שהכלכלה שלה מוקדש מדור משלה ובמדורי החדשות היא בד"כ נושא משני וגם זה רק אם קורה משהו חריג בכלכלה באותו היום, "השתלטה" לשמך כמעט חודש על כותרות כל העיתונים בישראל, הגדולים יותר והגדולים פחות, תפסה מקום מרכזי בעמודי החדשות של אותם עיתונים מעבר לסיקור הרגיל שלה במדורי הכלכלה,  ואף לא פעם במהלך התקופה פתחה את מהדורות החדשות המרכזיות כשהיא דוחקת הצידה אפילו אירועים ביטחוניים.             בעבודה זו, אנסה לבדוק איך התקשורת הגיבה למצב הדולר לאחר הימים הראשונים של הקריסה, ואיך היא העבירה את המידע לציבור. האם זהו באמת משבר לא רק של הדולר, אלא גם של הכלכלה הישראלית, או האם עצם הפיכתו של השקל לאחד מ-15 המטבעות החזקים בעולם בעקבות נפילת הדולר, צריכה להוכיח לנו שאנחנו יכולים להיות תלויים פחות במטבע האמריקני.
ללא ביבליוגרפיה