עבודת גמר סמסטר א'- מבוא לתולדות הקולנוע א.1- הקולנוע לכל אורך שנותיו, מעבר להיותו כלי בידור להמונים, היווה מרכיב חשוב בפוליטיקה, באידיאולוגיה השלטת ועידודה, ולעיתים אף בחתירה תחתיה. הוא הציג לעם והתמודד עם קונפליקטים חברתיים שונים, לעיתים תחת פיקוח וצנזורה מצד הממשל.
דוגמה אחת להתגייסות הקולנוע למען אידיאולוגיה מהפכנית היא הקולנוע הסובייטי.
בשנת 1927 סטאלין עלה לשלטון בברה"מ והתמקד בפיתוח המשק הסובייטי, תוך השפעות קשות על התקשורת והאמנות. הוא ביטל את אגודת הסופרים והקים במקומה ארגון סופרים של נאמני סטאלין. הארגון דרש אמנות וקולנוע שישרתו את יציבות הממשל, לדוגמה יצירות המפארות את הפועל הפשוט.בעצם זהו קולנוע שנע על הציר שבין אידיאולוגיה ותעמולה. סטאלין חשב שבאמצעות הקולנוע ניתן להעביר את הרעיונות הקומוניסטים  עוד קולנוע שהתגייס למען האידיאולוגיה של הממשל ונרתם לעודד את רוחו של עמו היה הקולנוע הגרמני בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה (תור הזהב הגרמני). העם הגרמני הוצג כשפל, מכוער ואכזרי, הדימוי של האדם הגרמני בעולם היה במצב עגום. בשנת 1917 ממשלת גרמניה מחליטה לשים סוף לדימוי זה ולנקוט בפעולות אשר ישפרו את המצב. היא מקבצת את כל הקולנוענים שנשארו בגרמניה לאחר המלחמה לחברה אחת גדולה שנקראה "אופה" (UFA), קולנוע גרמני מאוחד. תפקידה של אותה חברה היה לעודד את רוחו של העם הגרמני ולשפר את דימויו ברחבי העולם. האפיון הקולנועי ב"אופה" היה על עיצוב האווירה והדמויות ולא על הסיפור עצמו. בעזרת האמנים הפלסטיים הם התמקדו בעומק הפסיכולוגי של הדמויות והשתמשו במצלמה ע"מ להעביר תחושות (ניאו-אקספרסיוניזם). הם לא ניסו לעשות סרטי תדמית לגרמניה היפה אלא ניסו להוכיח כי העם הגרמני הוא עם תרבותי שמסוגל לעשות קולנוע תרבותי.(מאסט וקווין 213-215). בניגוד לקולנוע הגרמני שלאחר מלחמת העולם הראשונה שניסה לתת ביטוי למגמות מחוץ לגרמניה, הקולנוע הצרפתי התמודד עם קונפליקטים חברתיים בתוך העם הצרפתי. בשנת 1936 נבחרה בצרפת קואליציה של מפלגות שמאל-חזית עמית. היא ניסתה לעשות רפורמות למען שינוי חברתי. בתקופה זו היה מעמד פועלים מאוד רחב בצרפת, ללא זכויות, וללא אפשרות להתקדם בסולם המעמדי. לאחר שנתיים נופלת הקואליציה ובמקומה נבחרת ממשלה ימנית אוהדת נאצים.
על הרקע הפוליטי הנ"ל צמח זרם קולנועי בצרפת שנקרא: "ריאליזם פיוטי.