"באיזו מידה, מצליחה פנית  המפלגות לארגונים חוץ פרלמנטריים  כדי להשיב ולהרבות תומכים ובוחרים" ?
                                                      בשנים 1973 ועד לשנת 2007 במדינת ישראל.
           מה התבנית/ רשימת תיוג העשויה לאפיין ארגונים חוץ פרלמנטריים, היכולים להוות אוצר של                                                                  בוחרים ואוהדים למפלגות ?                                                                       N                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                X                               X               X                      X                                                                                                                                                                                                                                                   מידת הצלחה בגיוס בוחרים חוזרים/חדשים   מקרא                 בוחרים/חברים נוטשים   X             בוחרים חוזרים/חדשים  N             בוחרים/חברים חדשים   "באיזו מידה, מצליחה פנית  המפלגות לארגונים חוץ פרלמנטריים  כדי להשיב ולהרבות תומכים ובוחרים" ?
                                                      בשנים 1973 ועד לשנת 2007
במדינת ישראל.
           מה התבנית/ רשימת תיוג העשויה לאפיין ארגונים חוץ פרלמנטריים, היכולים להוות אוצר של                                                                  בוחרים ואוהדים למפלגות ? תקציר מלחמת יום הכיפורים ב – 1973 גרמה לזעזוע חריף באמון הציבור בצמרת הפוליטית הישראלית.
שביעות הרצון מכנסת ישראל הוא נמוך מאוד – כ – 3.6.  אחוז הבוחרים בבחירות הולך ופוחת. המפלגות מודאגות מנטישת בוחרים במימדים מבהילים. חלק מהנוטשים מוצאים דרכם לארגונים חוץ פרלמנטריים, זאת מתוך מגוון סיבות. כאשר, בדרך כלל – אחת הסיבות העיקריות היא : הסיכוי כן להשפיע  על החברה הישראלית. חלק מהארגונים החוץ פרלמנטריים מכונים "המגזר השלישי".
דוגמא : מפלגה שוחרת שלום, מנסה לאתר בוחרים ואוהדים חדשים. המפה הפוליטית הישראלית ממקמת מפלגות מסוג זה באגף השמאלי יותר. כלומר – כאקסיומה פוליטית – אין לה מה לחפש באגף הימני, ובמיוחד אצל הדתיים. המפלגה שוחרת השלום, מנסה לאתר ארגונים חוץ פרלמנטריים העשויים להניב מכרה זהב של בוחרים חוזרים ואוהדים חדשים. חשוב לדעת כי, בארגונים חוץ פרלמנטריים חברים גם סתם עמך שאינם בהכרח  נוטשי מפלגות, ויש גם בוחרים הנאמנים למפלגה. בחרתי לעסוק בנושא משום שתהליך הפעולה נחוץ מאוד, אך נעדר מידע רב בהגדרת מודל המאפשר זיהוי מסוג זה. כאשר נשווה מצב זה של חיפוש למצב בעולם המסחר, נגלה שנדרשים אמצעים של סקר שווקים, איתור פלחי שוק  "נישות" פוטנציאלים, כדאיות וכו'. השאלה הבסיסית היא כיצד לאתר, ובהצלחה סבירה ארגונים מסוג זה.
השאלה הגדולה – הנעלם הגדול – ה"לקונה" היא : כיצד ליצור ולאפיין מודל או רשימת תיוג, שיהוו כלי עבודה למפלגות המשחרות לבוחרים.
במהלך העבודה, נגדיר כללי תבנית העשויים לאפיין ארגונים חוץ פרלמנטריים ברי אוהדים ובוחרים פוטנציאלים. המפלגה שוחרת השלום תיטיב לפעול כאשר תעזר בתבנית המוצעת. כלומר – ע"פ מאפייני התבנית המוצעת –  יש צורך לבחון ארגונים חוץ פרלמנטריים שונים העונים למירב המאפיינים שנקבעו.
רשימת התיוג ושקלול ציון יהוו אבני דרך לפניה לארגונים אלו, תוך צפי להצלחה לגיוס והשבת בוחרים.
לדוגמא : יש צורך לאתר סעיפים של שלום במצע/תקנון של ארגון חוץ פרלמנטרי המזוהה בפירוש עם האגף הימני הדתי, ובהבנה מעמיקה של מאפייני התבנית , יאפשרו את בידוד סעיפי השלום והבלטתו תוך הדגשה מקבילה, שגם במצע המפלגה שוחרת השלום זהו סעיף חשוב ביותר. פריטה על הנימים הנוספים החבויים בתבנית עשויה להניב בתחילה זרם מתענינים, שיהיה לזרם אוהדים ובוחרים חדשים לגמרי.
כללי התבנית יהוו כלי מצוין למפלגות כדי לאתר ארגונים חוץ פרלמנטריים, – גם כקשר מגשר ומשיק אל מפלגות אחרות ואפילו יריבות – שמהם ניתן לדלות בוחרים שערקו וגם אוהדים חדשים שיהפכו להיות בוחרים באותה מפלגה מסוימת. העבודה עוסקת בהרחבה בהגדרות רבות : תיאוריות בנושאי דמוקרטיזציה ודמוקרטיה ועוד. נושא חשוב במיוחד הוא הגדרת ארגונים חוץ פרלמנטריים, הזכות לקיומם והגבלות אשר המדינה עשויה להחיל על עצם חוקיותם וההשתייכות אליהם.
העבודה דנה בהרחבה בחופש הביטוי של ארגונים חוץ פרלמנטריים, והגבלת חופש זה ע"י המדינה.
העבודה חוקרת ארגונים חוץ פרלמנטריים בעולם הגדול.
התיחסות באו"ם ועמדת החוק ישראלי בנושא.
העבודה נעזרת בשיטות מחקר הנהוגות במדעי החברה. הפעלת קבוצת ביקורת וכו'.
חשוב להדגיש כי – העבודה אינה מתיימרת, לבנות מודל מתמטי העשוי להביא לניבוי ולחיזוי מדויקים של מאגרי בוחרים בארגונים חוץ פרלמנטריים. התבנית המוצעת תהווה כלי ואמצעי לאיתור ארגונים חוץ פרלמנטריים העשויים להניב פירות של בוחרים מוחזרים ובוחרים חדשים.