תוכן העניינים
                                                                                                                                 עמוד
1 . מבוא                                                                                                                       3

2 . רקע תיאורטי                                                                                                          4
    2.1
הגישה הליברלית/אידיאליסטית/מוסרית     2.2
הגישה הריאליסטית
3 . רקע היסטורי                                                                                                           5

4 . יישום: ליברליזם וריאליזם בהסכם השלום בין ישראל לירדן                               
6     4.1
רקע לכינון יחסי השלום ישראל-ירדן                                                                6
    4.2
כלכלה                                                                                                                7
    4.3
שאלת המים                                                                                                      8
   
4 .4  ביטחון                                                                                                              9
    4.5
מקומות בעלי משמעות היסטורית ודתית                                                        
1 0 5. סיכום                                                                                                                     11 
6 . ביבליוגרפיה                                                                                                          
1 2 
1 . מבוא
תהליך בניית השלום מאפשר פיתוח שיתופי בין פלחים שונים בחברות אויבות היוצר שינוי חברתי. שלום אמת ניתן ליצור לא רק על ידי הימנעות ממלחמה, אלא באמצעות בניית גשרים חדשים בין יריבים. נכון שקיום דיאלוג בין יריבים לצורך מציאת פתרון לסכסוך הוא צעד חיובי ולגיטימי, אך הוא יכול לעתים להוביל להפניית אצבע מאשימה ולאי הבנה . שיתוף פעולה במיזמים משותפים יוצר מחויבות יעילה יותר מבית ומחזק אינטרסים משותפים בין אויבים לשעבר (סביר,29:2007).
רבים מסכימים לכך שהשלום הוא ערך עליון ונשגב.
שכן בהשתרר שלום, נפתח הפתח לניהול חיובי של יחסים בין מדינות. לכן, המעבר ממלחמה לשלום נתפס,  בדרך כלל, כהזדמנות שעל מעצבי המדיניות לנצלה ולא להחמיצה. אלא שמעבר זה כרוך בבעיות מורכבות, הן למעצבי המדיניות והן לציבור. הרצון לצמצם בעיות אלה נראה לעיתים בעייתי, משום שמדובר בתהליכים המערבים אי – וודאות רבה, כמו גם העלויות הגבוהות של השינוי, ויתורים טריטוריאליים או אחרים. מערכת היחסים בין ישראל לירדן ידעה עליות ומורדות. מצד אחד, קשרים שהיו מבוססים על אינטרסים משותפים כמו מניעת הקמת מדינה ערבית נוספת. מצד שני, שיחות חשאיות שהובילו להבנה מדינית ולהסכמים במגוון נושאים.
בשנת 1994 נחתם הסכם השלם בין המלכה ההאשמית למדינת ישראל. בעבודה זו אנסה לבחון האם הסכם השלום בין מדינת ישראל לבין ירדן נבע מהשקפה ליברלית או השקפה ריאליסטית שהכילה אינטרסים בין שני השחקנים קרי: ישראל וירדן.
שאלת המחקר: כיצד באות לידי ביטוי גישות הליברליזם והריאליזם בהסכם השלום שנחתם בין ישראל לירדן בשנת 1994?
השערות המחקר: בהסכם השלום בין ישראל וירדן באה לידי ביטוי הגישה הריאליסטית שעיקרה: שמירה על האינטרס הביטחוני- קיומי של המדינות תוך הרצון להביא יציבות אזורית. הגישה ליברלית באה לידי ביטוי מצד ישראל וירדן מתוך רצון להשכין שלום וליצירת פתח שיוביל לשיתוף פעולה וראיית אופק משותף.
שיטת המחקר: בחינת הנושא על פי מאפייני מחקר איכותי בהתבסס על מקורות אקדמיים המתארים את היחסים והמניעים שעמדו בפני מעצבי המדיניות.