נושא:  בעבודה- 53 עמודים.
שווי הוגן – יישום, דווח וביקורת השימוש בשווי הוגן בחשבונאות הולך ונעשה נפוץ יותר. לדוגמא התפתחות התקינה החשבונאית בעולם בשנים האחרונות – IFRS2 בדבר תשלומים מבוססי הון, IFRS3 בדבר צירופי עסקים, IAS 19 בדבר הטבות לעובדים,  IAS36 בדבר ירידת ערך נכסים, IAS39 בדבר הכרה ומדידה של נכסים פיננסיים, IAS40 בדבר השקעות בנדל"ן מניב, IAS41 בדבר חקלאות. כל התקנים האלו דורשים שימוש בשווי הוגן למדידת נכסים או התחייבויות. המעבר לתקינה החשבונאית הבינלאומית בישראל גם הוא כולל בין היתר יישום התקנים הקשורים לשימוש בשווי הוגן. להלן מספר הנושאים שכבר יושמו או שעומדים ליישום בשנה הקרובה הקשורים לנושא השווי ההוגן: בשנת 2006 תקן
2 2 "מכשירים פיננסיים – גילוי והצגה", תקן 24 "תשלום מבוסס מניות"; בשנת 2007 – אפשרות מדידת הלוואות, השקעות קבע ומלאי לפי שווי הוגן, אפשרות לשערך רכוש קבוע וציוד, צירופי עסקים; בשנת 2008 – אפשרות מדידת נדל"ן מניב על פי שווי הוגן. המעבר מבסיס העלות ההיסטורית לבסיס השווי ההוגן אינו רק טכני. מצד אחד מדידת השווי ההוגן עשויה להיות פשוטה לנכסים והתחייבויות מסוימות (לדוגמא השקעות לזמן קצר), מצד שני מדידת הנכסים וההתחייבויות האחרים יכולה להיות מורכבת יותר (לדוגמא אופציות call  ו-put) כאשר אין מחיר שוק זמין. לפי כך הערכת שווי ההוגן מבוססת על מודל כלשהו.  על מנת להבין את מהות הביקורת יש להבין תחילה את כללי הדיווח החשבונאי המיישמים שווי הוגן.
לכן מטרת העבודה תהיה להבין לעומק את המסגרת המושגית של שווי ההוגן, אופן היישום ודווח באמצעות דוגמאות, ואת ביקורת של שווי הוגן.
יישום, דווח וביקורת נותנים תמונה כוללת יותר המתארת את השימוש בשווי ההוגן.
                          תוכן עניינים

1 .מבוא. 3
2 .השווי ההוגן 4
2 .1 מדידה חשבונאית על פי שווי הוגן ואופן קביעתו 4
2 .2 שימוש בשווי הוגן – יתרונות וחסרונות. 6
2 .3 דוגמאות ליישום שווי הוגן בתקינה חשבונאית. 8
2 .3.1 התחייבויות תלויות בגישת השווי ההוגן 8
2 .3.2 אופציות לעובדים. 12
2 .3.3 ירידת ערך נכסים. 13
2 .3.4 צירופי עסקים,מוניטין ונכסים בלתי מוחשיים אחרים. 17
2 .3.5 רכוש קבוע. 20
2 .3.6 מלאי 22
2 .3.7 נדל"ן להשקעה. 24
2 .3.8 נגזרים פיננסיים. 27
3 . ביקורת השווי ההוגן 29
ISA 545
3 .1 –ביקורת שווי הוגן, מדידה וגילוי 29
3 .2 SAS 101- הבנת תהליך קביעת השווי ההוגן והגילוי הנאות בגינו, הבקרות פנימיות והערכת סיכונים. 31
3 .3 הסתמכות על חוות דעת מומחים-גילוי דעת 64. 34
3 .4 פיתוח אומדנים בלתי תלויים לשווי הוגן 34
3 .5 ביקורת נגזרים פיננסיים. 35
     
3 .6 תכנית ביקורת לשווי הוגן מתוך מבחן מועצה -.39
4 . סיכום.. 42
5. ביבליוגרפיה.. 43
6 . נספחים.. 44

1 .          מבוא
בעבר הלא רחוק, נהוג היה להציג בדוחות הכספיים את הנכסים על בסיס העלות, אך לא מעל שווי השוק, בעוד שהתחייבויות נכללו בדוחות לפי הגישה השמרנית. בשל כך, הוטחה בחשבונאות במשך שנים ביקורת חריפה על היצמדותה לערכים היסטוריים ולעקרון העלות, והעדפתם על פני נתונים כלכליים עדכניים ומשקפים יותר, והאיזון הדק בין רלבנטיות המידע לבין אמינותו נשמר רק בקושי.
בשנים האחרונות מסתמנת בתקינה החשבונאית מגמה כללית של מעבר ממדידה מסורתית לפי שיטת העלות למדידה על פי שיטת השווי ההוגן. רובם ככולם של התקנים החשבונאים שפורסמו החל מסוף שנות ה-90 עושים שימוש נרחב במונח שווי הוגן. ההגדרה המקובלת למונח שווי הוגן הינה הסכום שבו ניתן להחליף נכס, או לסלק התחייבות, בעסקה בתום לב בין קונה מרצון ומוכר מרצון, הפועלים בצורה מושכלת. למותר לציין כי לאור העובדה שמדובר במונח חדש יחסית, הוא אינו נזכר כלל במסגרת המושגית שנכתבה בסוף שנות ה-80. להלן מספר דוגמאות לשימוש במדידה לפי שווי הוגן בתקנים שפורסמו בשנים האחרונות: תקן חשבונאות מספר 39  "מכשירים פיננסיים – גילוי והצגה" (עליו מבוסס תקן חשבונאות ישראלי מספר 22) , תקן חשבונאי בינלאומי מספר 40 "נדל"ן להשקעה" (עליו מבוסס תקן חשבונאות ישראלי מספר 16) , ותקן חשבונאי בינלאומי מספר 2 "תשלום מבוסס מניות" (עליו מבוסס תקן חשבונאות ישראלי מספר 24) , תקן חשבונאי בינלאומי מספר 16
"רכוש קבוע" (עליו מבוסס תקן חשבונאות ישראלי מספר 27 ) אימץ לאחרונה את השווי ההוגן כבסיס ראוי להערכת נכסים בעסקאות החלפת נכסים. המעבר מבסיס העלות ההיסטורית לבסיס השווי ההוגן אינו רק טכני. מצד אחד מדידת השווי ההוגן עשויה להיות פשוטה לנכסים והתחייבויות מסוימות (לדוגמא השקעות לזמן קצר, אם מחיר מכירה או ציטוט מחיר נקבע בשוק פעיל), מצד שני מדידת הנכסים וההתחייבויות האחרים יכולה להיות מורכבת יותר (לדוגמא אופציות call  ו- put) כאשר אין מחיר שוק זמין, והערכת שווי ההוגן מבוססת על מודל כלשהו, כגון היוון תזרימי המזומנים העתידיים הצפויים.
השימוש המוגבר בהערכות השונות (שימוש באומדנים למשל) משפיע במידה רבה על הדוחות הכספיים המודרניים,שאמורים לשקף בין היתר באופן נאות, מכל הבחינות המהותיות, את מצבו הכספי של הגוף המדווח והכול בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים.
יחד עם זאת, לא סביר להניח שבעתיד יוצגו הדוחות רק על בסיס השווי ההוגן כך שיהוו מעין הערכת שווי כלכלית של הגוף המדווח, תוך התעלמות מעלות היסטורית. קביעת שווי הוגן, המבוססת על שימוש במודל הערכה, אינה מדויקת מעצם טבעה. עובדה זו נובעת מכך שמדידה כאמור עשויה להיות מבוססת על הנחות לגבי תנאים, עסקאות או אירועים עתידיים, אשר תוצאתם אינה ודאית ונתונה לשינויים על פני זמן. הסובייקטיביות הכרוכה בקביעת השווי ההוגן עשויה להקשות על רואי החשבון המבקרים להעריך האם המדידה לפי שווי הוגן והגילוי שניתן בדוחות הכספיים הם בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים (אלשיץ,
2 003). לאור האמור סברה לשכת רואי החשבון האמריקאית (ה-AICPA) כי קיים צורך בתקן ביקורת אשר יספק לרואי החשבון הנחיות מקיפות לגבי ביקרות שווי הוגן. לפיכך, פורסם בינואר 2003 תקן ביקרות חדש, SAS 101, בדבר ביקרות שווי הוגן (Auditing Fair Measurements and Disclosures).
קביעותיו של SAS 101 דומות במידה רבה לקביעותיו של תקן הביקורת הבינלאומי, ISA 545, בדבר ביקרות שווי הוגן, אשר פורסם ביולי 2002.
על מנת להבין את מהות הביקורת יש להבין תחילה את כללי הדיווח החשבונאי המיישמים שווי הוגן או נעזרים בו. לכן מטרת העבודה תהיה להבין לעומק את המסגרת המושגית של שווי ההוגן, אופן היישום והדיווח באמצעות דוגמאות, ואת ביקורת של שווי הוגן.