שביעות-הרצון של הציבור בישראל מן הסיקור החדשותי של הבחירות והגורמים המנבאים אותה

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2005
מספר מקורות 157

תקציר העבודה

שביעות-הרצון של הציבור בישראל מן הסיקור החדשותי של הבחירות והגורמים המנבאים אותה תקציר התקשורת משחקת תפקיד מרכזי במערכת הדמוקרטית של החברה המודרנית, כחוליה מקשרת חשובה בין האליטה הפוליטית לבין ציבור האזרחים.
תפקיד זה מקבל משנה-חשיבות בעת בחירות; על-פי התיאוריה הדמוקרטית הליברלית, על-מנת לגבש תפיסת-עולם פוליטית, לבחור בין חלופות מדיניוּת ולהגיע להחלטת-הצבעה, צריך האזרח בראש-ובראשונה לדעת את העובדות הרלוונטיות ולשמוע פרשנות ודעות שונות, שעל בסיסן יוכל לברור באופן שקול בין האלטרנטיבות העומדות בפניו בקלפי (מרידור, 1992; סגל 1996). בעידן המודרני מצופה מן הסיקור החדשותי בתקשורת להעביר לציבור האזרחים מידע זה. אולם, לאורך השנים ספג הסיקור החדשותי של הבחירות בישראל, כמו במדינות אחרות, ביקורות רבות מצדם של חוקרים, הן בתחום התקשורת (המתמקדות בסיקור כטקסט וגורסות כי יש בו פגמים) והן בתחום מדע-המדינה (המתמקדות בתרומה הצומחת לאזרחים כתוצאה מן החשיפה לסיקור וטוענות כי אינה מספקת). חוקרים אלו בודקים את הסיקור על-פי סטנדרטים "אידיאליים", ומתרכזים בפער שבין הסיקור הקיים לבין הסיקור כפי ש'רצוי' שיהיה, על-פי הקריטריונים שלהם עצמם. לעומת המחקר הרב בתחום זה, רק מעט מאד ידוע על תחושותיו ותפיסותיו של הציבור לגבי סיקור הבחירות. מחקר זה מתווסף לשדה המחקר הפורה על מקומה של התקשורת בישראל במערכות-בחירות, אולם מטרתו להפנות זרקור אל סוגיה שכמעט ולא נחקרה כאן:
שביעות-רצונו של הציבור מאופן סיקור הבחירות בישראל בתקשורת. תחום בתולי נוסף שמחקר זה נוגע בו הנו שביעות-רצון מתוכן תקשורתי.
למרות שמושג זה מוזכר רבות במחקר התקשורת ומהווה משתנה מרכזי במחקרים רבים (Palmgreen and Rayburn, 1985), מעט מאד נעשה בעבר כדי למדוד אותו ולהגדירו. מכיוון שתקשורת ההמונים נתפסה מאז הולדתה גם כ"מוצר", המתחרה על "רכישה" של קהלים, מחקר זה מסתופף בצילה של גישה לחקר התקשורת הנקראת גישת השימושים והסיפוקים (Uses and Gratifications), הגורסת כי הבנה לגבי הסיבות לכך שאנשים "רוכשים" תוכן תקשורתי מסויים יכולה לעזור לנו להסביר בחירה של תכנים אלו, את אופן השימוש בהם ואת תוצאות החשיפה אליהם (Rubin, Palmgreen and Sypher,
1 994). באופן זה, אם נרחיב את הידוע על שביעות-רצונו של הציבור מן "המוצר" התקשורתי של סיקור הבחירות, נוכל ללמוד לגבי תרומתו לאזרחים, על ציפיותיהם ממנו ועל השימוש שהם עושים בו. מחקר זה נערך כניתוח משני של נתונים שנאספו על-ידי ד"ר יורם פרי וד"ר יריב צפתי במסגרת מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת ת"א. הנתונים נאספו בסדרת סקרים טלפוניים, כחודש לפני יום הבחירות לכנסת השש-עשרה (28/1/2003), ואוכלוסיית המחקר, הכוללת 1,219 משתתפים (שיעור ההיענות היה
2 9.4%) מהווה מדגם מייצג של אוכלוסיית מדינת ישראל. שאלת המחקר העיקרית נוגעת לתחושות ולתפיסות של הציבור כלפי סיקור הבחירות, ופורסת את מרכיבי שביעות-הרצון של הציבור ממנו. בהתאם להשערות, נמצאה שביעות-רצון ציבורית נמוכה מן הסיקור החדשותי של מערכת הבחירות. כמו-כן נמצאה מידה נמוכה של הלימה בין הנושאים החשובים לציבור לבין הנושאים בהם, לדעתו, מתמקד הסיקור בפועל. הפער ניכר בעיקר לגבי נושאי העמדות והתוכניות של המועמדים והמפלגות – לגביו חש הציבור כי הוא מקבל חשיבות נמוכה מדי במסגרת הסיקור, ונושא הסקרים וההערכות לגבי המנצחים בבחירות – לגביו חש הציבור כי בולטותו בסיקור גבוהה מדי לנוכח חשיבותו הנמוכה בעיני האזרחים. שלוש השערות-המחקר הנוספות התמקדו במשתנים הקשורים לשביעות-הרצון והיוצרים בה שונוּת: גורמים דמוגרפיים, נטייה פוליטית ומעורבות פוליטית. לגבי השפעת המשתנים הדמוגרפיים נמצא, כי הצעירים יותר, הנוטים יותר לחילוניות ובעלי המוצא המזרחי הנם בעלי שביעות-רצון גבוהה יותר מן הסיקור החדשותי של הבחירות מאשר המבוגרים יותר, הדתיים יותר ובעלי המוצא האשכנזי (לגבי משתנה ההשכלה שנבדק לא נמצאו ממצאים מובהקים). לגבי השפעת הנטייה הפוליטית, נמצא כי תומכי גוש השמאל הנם בעלי שביעות-רצון גבוהה יותר מן הסיקור, וכי תומכי גוש הימין חשים כי התקשורת בישראל הנה בעלת נטייה פוליטית שמאלית ולדעתם תשפיע על הציבור להצביע למחנה השמאל. לגבי מידת המעורבות הפוליטית, שורה ארוכה של משתנים מצביעה על כך שככל שמעורבותו הפוליטית של הפרט גבוהה יותר, כך הוא בעל מידת שביעות-רצון גבוהה יותר מן הסיקור. כמו-כן נמצאה מגמה המושפעת באופן זהה מכלל המשתנים הבלתי תלויים במחקר לגבי מידת החשיבות שמעניק הפרט לסוגי הנושאים השונים במסגרת הסיקור; לנושא "מידע על העמדות והתוכניות של המועמדים והמפלגות" העניקו חשיבות רבה יותר המשכילים יותר, המבוגרים יותר, הנוטים לחילוניות והאשכנזים יותר מן המזרחים, כפי שעשו גם תומכי השמאל יותר מתומכי הימין והיותר-מעורבים פוליטית לעומת הפחות-מעורבים. באופן הפוך על-פי אותה המגמה, קבוצות אלה העניקו חשיבות פחותה לעומת הקבוצות ההפוכות לשני הנושאים, "סקרים והערכות לגבי מי ינצח בבחירות" ו-"מידע על האישיות של מנהיגי המפלגות". ניתוח תפיסותיו ותחושותיו של האזרח הישראלי לגבי הסיקור החדשותי של הבחירות מעלה כי לדעת ציבור הבוחרים הסיקור אינו ממלא את התפקידים שמייעדת לו הפילוסופיה הדמוקרטית הליברלית. הציבור שבע-רצון מן הסיקור במידה נמוכה, מידת ההלימה בין הנושאים החשובים לו לבין אלו שהוא חש שהם המרכזיים במסגרת הסיקור היא נמוכה, ולמרות הציפייה התיאורטית, שהסיקור יעמיד לרשות המצביעים מידע, פרשנות ופרספקטיבה שיאפשרו לו להכריע עבור מי להצביע, רוב ברור של הציבור חש כי הסיקור כלל לא יעזור לו להגיע להחלטת-הצבעה. תרומתו התיאורטית של מחקר זה נובעת מן הממצאים האמפיריים הראשוניים לשדה-המחקר הבתולי של שביעות-הרצון של הציבור הישראלי מסיקור הבחירות וכן בהעמדה למבחן של הנחותיה של הפילוסופיה הליברלית לגבי תפקודה של התקשורת באספקת מידע פוליטי לציבור בתקופת בחירות. המחקר מעמת בין הציפיות של התיאוריה הדמוקרטית מן הסיקור החדשותי של הבחירות לבין ציפיותיו של הציבור ממנו, ומצביע על פערים משמעותיים בין השתיים. תרומתו המעשית נוגעת לעיתונאים ועורכים וכן ליועצים האסטרטגיים ומנהלי הקמפיינים הפוליטיים; המחקר מרחיב את הידוע ראשית לגבי סוגי הנושאים שבהם, לדעת הציבור, צריך הסיקור להתמקד או אלה שבהם מתמקד הסיקור יתר על המידה, שנית, המחקר מצביע על המשתנים המשפיעים על העדפת סוג אחד של נושאים לעומת סוגי נושאים אחרים, ושלישית, לגבי זהותם ומאפייניהם של היותר-מרוצים והפחות-מרוצים מסיקור הבחירות מתוך הקהל הרחב. תוכן העניינים תקציר …
IV רשימת לוחות —
VII רשימת גרפים —
VII מבוא
–
1
פרק 1: סיקור חדשותי של בחירות
2
1 .1
רצוי מול מצוי
2
1 .1.1 סיקור חדשותי של בחירות: הדגם האידיאלי –.
2
1 .1.2 סיקור חדשותי של בחירות: ביקורת —
6
1 .2
ביקורות על הסיקור החדשותי של הבחירות -.
8
1 .2.1 ביקורות לגבי אופן הסיקור -.
8
1 .2.2 ביקורות לגבי נושאי הסיקור –
15
1 .2.3 ביקורות לגבי השפעות הסיקור על הקהל ..
18
1 .3
סיכום –.

5 פרק 2: שביעות-רצון מתוכן תקשורתי –.
26
פרק 3: הגדרת המשתנים –.
30
3 .1
משתנים תלויים –..
30
3 .2
משתנים בלתי-תלויים –
32
3 .3
משתנים נוספים –..
34
פרק 4: השערות המחקר –..
35
4 .1
שביעות-הרצון מהסיקור וסוגי הנושאים —
35
4 .2
שביעות-רצון מהסיקור וגורמים דמוגרפיים -.
35
4 .3
שביעות-רצון מהסיקור ונטייה פוליטית –.
37
4 .4
שביעות-רצון מהסיקור ומעורבות פוליטית -..
38
פרק 5: שיטת המחקר
39
5.1
איסוף הנתונים
39
5.2
אוכלוסיית המחקר -…
39
פרק 6: ממצאים …
42
6 .1
שביעות-הרצון מן הסיקור החדשותי של הבחירות —
42
6 .2
קשרים בין שביעות-הרצון מן הסיקור וגורמים דמוגרפיים –..
48
6 .2.1 גורמים דמוגרפיים והחשיבות המוענקת לסוגי הנושאים השונים —
57
6 .3
קשרים בין שביעות-הרצון מן הסיקור ונטייה פוליטית ..
59
6 .4
קשרים בין שביעות-הרצון מן הסיקור ומעורבות פוליטית –…
63
פרק 7: דיון -…
71
7.1
פריסת מרכיבי שביעות-הרצון מן הסיקור –
71
7.2
שביעות-הרצון מן הסיקור וגורמים דמוגרפיים –…
73
7.2.1 הגורמים הדמוגרפיים והחשיבות המוענקת לסוגי הנושאים השונים –
77
7.3
שביעות-הרצון מן הסיקור ונטייה פוליטית …
78
7.3.1 הנטייה הפוליטית והחשיבות המוענקת לסוגי הנושאים השונים —
79
7.4
שביעות-הרצון מן הסיקור ומעורבות פוליטית
81
7.4.1 המעורבות הפוליטית והחשיבות המוענקת לסוגי הנושאים השונים -.
82
פרק 8: סיכום -.
84
8 .1
תרומת המחקר —
85
8 .2
מגבלות המחקר והצעות למחקר עתידי -…
87
ביבליוגרפיה -…
90 נספח:
שאלון המחקר –..
96