במחקר זה אנו נבחן הקשר בין "וורקוהליזם" לבין רווחה נפשית.
            המושג "וורקוהליזם" הוטבע במודעות בני האדם במהלך שנות ה- 60, המושג תיאר אנשים אשר עבדו יותר מדי למרות שלא ההכרח הכלכלי הוא שהביא אותם לכך והוגדרו על פי דפוס עבודתם. למרות המודעות, ה "וורקוהליזם" קיבל הגדרתו הרשמית כתופעה במהלך שנת  1971, עם פרסום הספר  "Confessions of a Workaholic " (Otes, 1971).                            הספר כלל אוסף ווידויים על של אנשים המכורים לעבודתם והפיכת המושג "וורקוהליזם" לשכיח ביותר בקרב העולם המערבי.                                                                                                        מאז ועד היום נושא התמכרות האנשים לעבודה מהווה נושא מחקרי אשר הביא חוקרים רבים לחקור ולבדוק את התופעה. מהם מרכיביה, מה מניעיה ומה השפעותיה, הן על האינדיבידואל והן על סביבתו.
                        מחקרים רבים עסקו בשאלה:" מה מניע אדם להתמכר לעבודתו?"                                          האם זה אופי האדם, סביבת הארגון בו הוא עובד, האם בכדי לא להתמודד עם דברים אחרים בחיים ועוד מניעים רבים אחרים.  מחקרים רבים הניבו תוצאות שונות:
§         וורקוהליזם כמפלט – ממצאים אותם קיבלו חוקרים מצביעים רובם על גורמים שליליים אשר מביאים את האדם לבחור בשעות עבודה מרובות  כמפלט. הוורקוהליזם מהווה לעיתים מנגנון הגנה אשר פותר את האדם מלהתמודד עם בעיות בחיים, התמודדות עם רגשותיו ו/או השתחררות ממחויבויות הקשורות במשפחה (2005 ,Johnstone & Johnston). §         סביבת העבודה כגורם – מחקרים נוספים הוכיחו כי סביבת העבודה היא הגורם העיקרי לוורקוהליזם, בעוד שמנהלים מאמינים כי סביבת עבודה לוחצת מעודדת את העובדים להיות יעילים ומועילים ההיפך הוא הנכון, העובדים סובלים מההשלכות השליליות של סביבת עבודה לוחצת ותובענית (2005 ,Johnstone & Johnston). §         "וורקוהליזם" כצורך פנימי –  ישנם מחקרים אשר מוצאים את התמכרותו של האדם לעבודה תוצר של צורך פנימי של האדם ולא צורך חיצוני של הארגון (Burk, 2004). מחקר אשר בוצע בקרב עיתונאים נורווגיים סוכם על ידי ברק בטענה כי "לא משנה כמה קשה את העובד אלא למה ואיך אתה עובד קשה –   זה מה שחשוב".
מחקר נוסף אשר ביצע Burk בו בדק את נושא ה וורקוהליזם ושביעות הרצון בחיים בקרב צוות אחיות בנורווגיה (2006) ו מצא כי הדחף של האדם לעבודה והנאה בעבודה היו מרכיבים קריטיים בהתמכרות לעבודה והיוו גורם עיקרי לכך.
בעת ביצוע מחקרים אלו ומחקרים נוספים נבדקו השלכותיו של הוורקוהליזם הן על חייו הפרטיים של ה"וורקוהוליק" והן על סביבתו, השלכות אלו נתפסו על ידי רוב  החוקרים כשליליות וחוקרים בודדים ראו את השלכותיו של הוורקוהליזם כחיוביות.
השלכותיו השליליות של ה"וורקוהליזם"  – דוגמא לפן השלילי שבוורקוהליזם היא ראייתה של ההתמכרות כהתחייבות לא רציונאלית לעבודה מרובה ואינטנסיבית, התנהגות אשר מביאה את האדם לאובססיה לעבודה, תפקוד לקוי בעבודה והשפעה על הסובבים אותו בעבודה (2005 ,Ersoy-Karat).                                                                                                                   מחקר נוסף אשר תומך בהשפעותיו השליליות הוא מחקרו של  Bonebright (2000) אשר עסק ביחסים שבין קונפליקט הבית – עבודה לרווחה נפשית, בו טען כי השלכותיו השליליות של הוורקוהליזם רחבות היקף ומשפיעות על תחומים רבים, ביניהם ביטול מאפיינים אישיים והקטנת הישגים אישיים.
                                                                                         Bonebright טען כי זמן אשר הינו משאב קבוע מראש ולא ניתן לשינוי מהווה מגבלה ל"וורקוהוליק" אשר משקיע שעות עבודה מרובות או לחילופין בפעילות במסגרת העבודה  הבאים על חשבון זמן האיכות עם המשפחה וחברים ומביאה אותו לרדיפה אחר זמן פנאי. Bonebright טען כי מחקרים קודמים אשר בחנו את שביעות הרצון ומשמעות החיים הראו כי בקרב וורקוהליסטים ישנה רמה גבוהה של לחץ בעבודה המלווה הנאה נמוכה בעבודה, נתונים אלו הביאו אותו למסקנה כי עובדים אלו יחוו שביעות רצון נמוכה בחיים ולא במסגרת העבודה בלבד.                                                                                                                             מסקנות זהות התקבלו במחקרים נוספים, לדוגמא כאשר הוורקוהליזם הושווה לאלכוהוליזם והוצג כדחף בלתי נשלט, אשר היווה איום על האושר האינדיבידואלי ועל הפרודוקטיביות          בתחומים נוספים בחיים ועלול להכיל יותר ויותר תופעות לוואי המזיקות לבריאות האדם וליחסיו הבינאישיים (2005 ,Ersoy-Karat).                                           השלכותיו החיוביות של ה"וורקוהליזם" – מחקר אשר בוצע על ידי Mcmillan, O'driscoll & Brady (2004) טענו, בניגוד למחקרים קודמים הטענו כי וורקוהליזם מהווה בעיה לניהול מערכות יחסים בינאישיים (Robinson & Post, 1995), כי אין הוורקוהליזם מהווה בעיה לניהול מערכת יחסים אינטימית ואינו מהווה גורם לגירושין, יתרה מכך מחקרם הוכיח כי ביכולתו של הוורקוהוליק להביע רגשות ולהבחין ברגשות בן הזוג ככל אדם אחר הנמצא במערכת זוגית.
            מחקרים מעטים חקרו את נושא ה"וורקוהליזם" תוך בחינת ההבדל בין גברים      לנשים.                                                                                                                           מחקר אשר בלט בנושא הינו מחקרו של Burke (1999) אשר מצא כי נשים דיווחו על מתח גבוה יותר מגברים, תוצאה אשר משקפת כי עומס העבודה על נשים גבוה יותר וכך גם הקונפליקט בין העבודה למשפחה.                                                                                                        המחקר מצא כי נשים סובלות יותר מגברים מבריאות לקויה, חוסר סיפוק בעבודה ורווחה נפשית נמוכה כתוצאה מוורקוהליזם, זאת מעצם היותן בעלות מרכיב התנהגות התמכרותית לעבודה גבוה יותר מאשר הגברים.
רווחה נפשית (Well Being) –  תחושת רווחה נפשית של הפרט בחיים היא נושא הקשה בפני עצמו להגדרה.                                                                                                                     המושג רווחה נפשית (Well Being) על פי תפיסתו של Diener (1984) מורכב משלושה גורמים. הגורם הראשון הינו קריטריונים חיצוניים, כגון עושר, רכוש.                                              הגורם השני כולל מרכיבים קוגניטיביים אשר לרוב מלווים את האדם לכל אורך החיים, כגון הערכת איכות החיים.                                                                                                            הגורם השלישי מתייחס למרכיבים רגשיים, הן חיוביים והן שליליים. שלושת הגורמים דינמיים ומשתנים בהתאם לתפיסת הפרט את הסביבה ורמת הסתגלותו.             התגבשות רווחה נפשית של הפרט ממצב נתון היא פועל יוצא של מספר שלבי עיבוד:          הראשון – תפיסה סובייקטיבית של המצב.                                                                השני – הערכת המצב על פי הסטנדרטים האישיים של הפרט תוך דגש על קבוצת ההתייחסות החברתית אליה משתייך.                                                                                                           שלישי – הערכת הפרט את מצבו בעבר ושאיפותיו לעתיד.                                                      (מרקוס &דורון, 1988).                                                                                                לעומת זאת ישנה הטענה כי שביעות רצון איננה תוצר של הערכת מצב של רגע נתון אלא תחושה אשר מתגבשת עם השנים (מרקוס & דורון,
1 988).                         ישנם מספר תחומים אשר משפיעים על רווחתו הנפשית של האדם בחיים.          מחקרים רבים הראו כי בחירת המקצוע הנכון משפיעה רבות על רווחתו הנפשית.                   נמצא כי ההחלטה לבנות קריירה מאופיינת לרוב במתחים ויכולה לעורר מגוון רגשות שליליים וכתוצאה מהם עלולה להתפתח התנהגות לקויה הבאה לידי ביטוי בפרפקציוניזם, הערכה עצמית נמוכה, הכללה והם מאופיינים רווחה נפשית נמוכה.                                                                    יחד עם זאת נמצא כי דווקא נבדקים אשר דיווחו שהם בעלי רווחה נפשית נמוכה הראו אפקטיביות ויעילות רבה יותר ואף התקדמות קרייריסטית מאשר אנשים אשר רווחתם הנפשית גבוהה (Strauser & Lustig, 2008).                                                                                                       מחקרים הוכיחו כי בחירת יעדים והגשמתם הן בחיים האישיים והן בעבודה מהווים גורם חשוב ברווחתו הנפשית של האדם.                                                                                              נמצא כי אדם יכול להיות מאושר לא רק מרדיפה אחר הייעוד בו הוא חפץ אלא להיות מאושר גם כאשר בוחר את היעדים הנכונים המתאימים לו.                                                                                                                                       ממצא חשוב אשר התקבל הינו כי אנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה נוטים לבחור מטרות בחיים אשר יביאו לשינוי הטוב ביותר בעשייתם מאושרים בעבודה ובחיים עצמם (Bone,2005), בעוד שמחקר אחר הראה כי דווקא שאיפות חברתיות ויעדי הפנאי הם המשפיעים העיקריים על רווחת האדם ושביעות רצונו בחיים.                                                                                             מחקר זה מצא כי אנשים אשר מתמקדים במספר יעדים להגשמה נוטים להיות בעלי רווחה נפשית נמוכה בחיים ובעלי סימפטומים של דיכאון וכי דווקא התמקדות עצמית מביאה לתוצאות שליליות ושיקול דעת מוטעה.                                                                                       הוכח כי בכדי להתגבר על מצב זה רמה גבוהה של עיסוק בפנאי, תוך התייחסות לחביבים ולטיול בבריאות האדם תביא למניעת שחיקה ורמה  גבוהה ביותר של יכולות ביצוע בעבודה ורמה גבוהה של רווחה נפשית.
בהסתמך על הנתונים אותם אספנו אנו נבדוק ההשערות הבאות:
§         קיים קשר שלילי בין וורקוהליזם לבין רווחה נפשית.
§         מגדר משפיע על הקשר בין וורקוהליזם לרווחה נפשית.
§         שנת לימודי הסטודנט אינה משפיעה על הקשר בין וורקוהליזם לבין רווחה נפשית.
§         קיים קשר שלילי בין רווחה נפשית לבין גיל סטודנט. §         קיים קשר חיובי בין וורקוהליזם לבין גיל סטודנט.   תוכן עניינים
מבוא. 2
שיטה. 7
נבדקים. 7
כלי מחקר. 7
ממצאים. 9
טבלה מספר 1: מאפייני משתני המחקר. 9
ממצאים:. 9
טבלה מספר 2: מאפייני משתני המחקר בין גברים לנשים. 9
ממצאים:. 9
טבלה מספר 3: מתאם פירסון בין וורקוהליזם לרווחה נפשית:. 10 ממצאים:. 10 טבלה מספר 4: מתאם פירסון בין וורקוהליזם לרווחה נפשית בקרב גברים ונשים:. 10 ממצאים:. 10 טבלה מספר 5: מתאם פירסון בין וורקוהליזם לרווחה נפשית בקרב גברים ונשים בחתך שנות הלימוד השונות:  10 טבלה מספר 6: מתאם פירסון בין וורקוהליזם לרווחה נפשית בקרב שנות הלימוד השונות:. 11
ממצאים:. 11
טבלה מספר 7: מתאם פירסון בין רווחה נפשית לבין צעירים ומבוגרים. 12
טבלה מספר 8: מתאם פירסון בין וורקוהליזם לבין צעירים ומבוגרים. 12
דיון ומסקנות. 13
בדיקת השערות המחקר:. 13
מגבלות המחקר:. 14
המלצות למחקר עתידי:. 14
נספח. 16
ביבליוגרפיה. 23