הערך האמיתי של חברה- זהו אחד הנושאים העיקריים, שמעסיק את כלל המשקיעים. האם קיים מדד פשוט להערכת הביצועים של חברות, כזה שיאפשר למשקיעים לזהות הזדמנויות ההשקעה ויתמרץ מנהלי החברות לקבל החלטות עסקיות המגדילות את הערך של חברה? לשאלה זאת יש חשיבות רבה בקרב המשקיעים, המנהלים והחוקרים של עולם העסקים. מדד הערך הכלכלי המוסף- EVA הוכתר כמדד שנותן תשובה לשאלה זו(Tully1993) . למרות שמושג  EVA הופיע בספרות כבר ב-1989 (Finegan,1989), הוא לא כל כך קיבל תשומת לב עד הכתבה “The real key to creating wealth”  בכתב-עת ”Fortune”  ב-20/09/1993 (Tully,
1 993). הכתבה סיפקה הגדרה מפורטת של מושג ה-EVA, פרקטיקה של Stern Stewart בנושא והצלחות היישום של EVA בתאגידים גדולים של ארה"ב. בעקבות השבחים הרבים שקיבל מדד EVA בכתבה זו, כאשר כונה בין היתר כ"חדשנות מלהיבה" במדידת הביצועים של חברות, יצאו  לאור שלל של כתבות על הצלחת  EVA וקידום יישומו  ) Rutledge, 1993; Walbert,
1 993 and 1994; Birchard, 1994; Byrne, 1994; White,
1 994; Stewart, 1995 (. Stern Stewart & Company כמקדם הראשי של EVA, נתן יעוץ ליותר מ-200 חברות בנושא הטמעת גישת ה- EVA בניהול הפיננסי ובתוכניות תגמול העובדים (Stern Stewart & Co.,
1 997).  רשימת החברות שאימצו את EVA כוללת את Allied Holdings, Briggs & Stratton, Coca Cola, CSX, Dun & Bradstreet, Eli Lilly, Federal-Mogul, Georgia-Pacific, Monsanto, Sprint, SPX, Toys R Us, and Whirlpool (Stern Stewart & Co., 1999 website: http://www.sternstewart.com). הסיבה העיקרית לפופולאריות הפתאומית של EVA טמונה בכך שהוא קיבל חסות מ"צבא שלם" של חברות, שכלל בין היתר ענקים כמו AT&T ו-Coca-Cola. מנהלי החברות הללו טענו ללא הרף בפומבי עד כמה שהם שבעי רצון מכלי המדידה החדש הזה, בין היתר גם כדי להניע את מניות החברה שלהם למלה (Chen and Dodd, 1997).
יישום ה-EVA בחברת Coca-Cola עודד אותה לרכז את הונה בעסקי המשקאות הקלים הרווחיים יותר, ובכך להשיג רווח מהר יותר מגידול בעלויות ההון על ידי שימוש הולך וגובר במנוף. כתוצאה מכך, Coca-Cola הגדילה את ה-EVA שלה בממוצע שנתי של 27% ומניות שלה עלו בכ-200% מתחילת יישום EVA ב-1987 ועד אמצע 1993. Jack Stahl, מנהל הכספים של Coca-Cola, ציין ש: " EVA מכריח אותך למצוא דרכים מתוחכמות לעשות יותר עם פחות השקעה" (Tully, 1993). דעה זו נשמעה שוב מפיו של מנכ"ל חברת CSX: "מדד EVA לגמרי לא תאורטי…שווי השוק מכתיב לנו איך להשתמש בהון" ) Tully, 1993 (. בדומה ל- Coca-Cola, יישום ה-EVA ב-1988 הוביל את חברת  CSX לירידה משמעותית בהשקעה בקטרים, מכולות וקרונות לצד גידול של
5 % בנפח המטען. כתוצאה מכך, לאחר הנהגת ה-EVA מחיר מניית CSX עלה מ-28$ עד 75$ באמצע 1993 (Chen and Dodd, 1997). סיפורים דומים על הצלחת ה-EVA חזרו על עצמם גם בחברות מוכרות אחרות, כמו AT&T, Briggs and Stratton, Chrysler, Compaq Computer, GE, Quaker Oats, and Scott Paper (Tully, 1993; Walbert, 1994).   Chen and Dodd (1997) ציינו שהיכולת המשתמעת של ה- EVA ליצור רווחים עודפים של מניות בשוק ההון הפכה למקדם המכירות העיקרי שלו, כפי שניתן היה לראות זאת בפרסומת של  Stern Stewart: "תשכחו מ-EPS, ROE ו-ROI, EVA הוא זה שמניע את מחירי המניות" (Stern Stewart & Co., 1995).
לפי Stern Stewart, המטרה של EVA היא למדוד ערך שוק של חברה בדרך שתכלול גם את האספקטים החשבונאיים וגם את האספקטים הכלכליים. לכן, לא במפתיע קהילת המשקיעים התחילה לכלול את EVA בשיקולים שלהם. אפילו חשבו ש-EVA יחליף את EPS בדיווחי המניות השוטפים (Zarowin,
1 995). למרות שעדויות יישום ה-EVA משתנות במעט מחברה לחברה, יש ביניהם מכנה משותף. תומכי ה-EVA מצאו, שמדד זה מניע את החברות למצוא דרכים להגדלת היעילות של שימוש בהון וכתוצאה מכך, לביצועי המניה טובים יותר. אין ספק שכאשר מנכ"ל של  Coca-Cola מהלל רעיון ניהולי חדש, הוא שולח בכך מסר חזק לעמיתיו בעולם העסקי, והם בתורם להוטים לעלות על "רכבת ה-EVA", בלי לשאול שאלות קריטיות, כמו: האם לגידול ב-EVA יש בכלל חשיבות בשוק? האם EVA הוא באמת חדשנות שתוביל חברות להשבחת ערכן? האם כלי המדידה המסורתיים, כמו רווח חשבונאי, הם עדיין שימושיים? האם קיימים "מוקשים" שמנהלים צריכים לקחת בחשבון לפני שהם מנהיגים EVA בחברה?  (Chen and Dodd, 1997). מנהלי החברות שחושבים על יישום ה-EVA בוודאי ירצו לדעת האם זהו שיגעון חולף או שהוא יוביל לשיפורים ארוכי טווח ברמת הביצועים.
אחרי הכל, קשה לחזות מראש האם יתרונות יישום ה-EVA יעלו על חסרונותיו.
מטרת העבודה היא לבדוק אמפירית את השימושיות של EVA מנקודת המבט של שוק ההון הישראלי. השאלה הנבחנת היא האם EVA אכן מסביר טוב יותר מרווח חשבונאי את ההשתנות בתשואת המניות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. העבודה האמפירית במחקר זה מתבססת על המודל ששימש במחקרם של (Chen and Dodd, 2001; Worthington and West, 2004; Holler, 2008; Erasmus, 2008) . תוצאות המחקר העלו, שהרווח החשבונאי מסביר טוב יותר מה-EVA את השתנות התשואות בשוק ההון. מחקר זה מקבל משנה תוקף נוכח העובדה שמדד EVA עדיין אינו נפוץ בקרב חברות ישראליות כפי שהוא כזה בארה"ב, ולכן תוצאות המחקר שופכות אור על כדאיות השימוש בו בישראל.
בפרק השני נפרסת סקירה של ספרות הרלוונטית למחקר, הפרק השלישי מנסח את השערות המחקר ומציג את המתודולוגיה שלו, הפרק הרביעי כולל סטטיסטיקה תיאורית של המדגם, הפרק החמישי מציג את תוצאות המחקר ופרק השישי מסכם את המחקר.
תוכן העניינים:
·       מבוא                                                                 3
·       סקירה של ספרות רלוונטית                                   4
·       השערות ומתודולוגיה של המחקר                         
1 0 ·       המדגם                                                               12
·       תוצאות                                                              13
·       סיכום ומסקנות                                                    15
·       רשימה ביבליוגרפית                                             16