ניהול הקו הראשון מנהל מסורתי ומודרני מול מנהלים זוטרים

תקציר העבודה

מבוא במסגרת עבודה זו התבקשנו לסקור ולדון בתפקידי מנהל קו ראשון מסורתי ומנהל קו ראשון מודרני. ייבחנו דרכי תפקודם ותפקידם ע"י הנעת עובדים, סגנונות ניהול, וקבלת החלטות ועבודת צוות תוך השלכת המודלים על מנהל מסורתי באוניברסיטת תל-אביב ומנהל מודרני מחברת היי טק.  "אין ארגון שיכול להישאר אדיש לשינויים החברתיים, הטכנולוגיים והדמוגרפיים הסוחפים ומשנים את סביבתו מבלי להתאים עצמו.
שינויים מרחיקי לכת עוברים ויעברו על הארגון ועל דרכי ניהולו. הסביבה המשתנה והכלים החדשים הנוצרים כדי להתמודד עמה, הם אלו הדוחפים את הארגונים ללבוש צורה ארגונית חדשה של גמישות ושל יכולת תגובה לסביבה". (1994) Oreilly, B.
אם בעבר נתקלנו במנהלים מבוגרים, מקובעים לשיטות ישנות הרי שכיום אנו נתקלים במנהלים צעירים כריזמטים השוברים כללים לא עובדים בצורה מונוטונית ולא נשארים באותו תפקיד לאורך שנים. המנהלים המסורתיים בדרך כלל נבחרו עפ"י ותק בארגון ואילו המנהלים המודרניים נבחרים בקפידה הם אינטליגנטים, אינטלקטואלים ומשכילים בעלי ציפיות אישיות ויכולת משא ומתן. עולם העבודה משתנה, אנשים אינם באים רק להתפרנס אלא מחברים את עולם העבודה עם המימוש העצמי. על כן, מנהל כיום חייב להיות בעל תואר אקדמי, בעל רצון ויכולת להתמודד עם שינויים המתרחשים בתדירות גבוהה.  כפיר (1997), מוסיף הגדרה לארגון " המטרות והצורך בפעולה משתפת של אנשים במטרה להשיגן", כאן עומד הממונה הקו הראשון כמנצח על תזמורת, מנחה את העובדים ומסייע להם להיערך לקראת הזרמים הנוגדים השוטפים בארגון. הגדרות למנהל קו ראשון Bedward (1997) מגדיר את הממונה הישיר "כנושא תפקיד בעל אחריות יומיומית על צוות עובדים, תורם ליצור מוצרים או שירותים, לחלק מבעלי התפקיד אחריות פיננסית וכולם מנהלים מידע. הממונה הישיר הוא למעשה האחראי על התפעול השוטף, הוא גלגלי השיניים והתמסורת במנוע החברה. אינו יושב ליד ההגה אך משפיע על יכולות ההיגוי. נפח ושיטת פעילותו הם פועל יוצא ממבנה ארגוני, תפיסה ניהולית בארגון – גודל האחריות, הסמכויות, הגמישות ומרחב הפעולה המוענק לו, בביצוע משימתו ברוח יעדי הארגון".
גזיאל (1990) רואה את המנהל הישיר כמי שעוסק בעיקר ברכישת מיומנות, תפעול של מערכות העתיד, עומד בהחלטות מיידיות לא צפויות. כלומר ההתמודדות של מנהל העתיד עם קיום משא ומתן במצבים שונים, והפעלת עובדים בעלי מיומנויות גבוהות להגשמת מטרות הארגון.
קיימת חלוקה לשלוש תקופות:
1.                  התקופה הקלאסית.
2.                  תקופת הביניים.
3.                  התקופה המודרנית.
בעבודה זו נתמקד בתקופה הקלאסית לעומת התקופה המודרנית.
התקופה הקלאסית פאיול (19
5 ) וטיילור (1911) חילקו בגישתם את העבודה למספר פונקציות:
חיזוי ותכנון כולל –"תוכנית פעולה הכוללת הצבת מטרות ברורות, בניית תוכניות גמישות ומדויקות והמשכיות תוכניות לטווח הארוך התואמות את הטווח הקצר". פאיול (19
5 ) וטיילור (1911) מייחסים לתפקיד התכנון כאחד מתפקידיו הבסיסיים של הממונה קו הראשון (גזיאל 1990).
ארגון –"בניית הקשר הפורמלי בין רכיבי הארגון קביעת אפיקי תקשורת גיוס והערכה והכשרה של כוח אדם". טיילור (1911) מייחס לתפקיד הארגון חשיבות רבה כאשר במחקרו עסק בגיוס והכשרת עובדים מההיבט של העובד והטמעתו לצורכי  ותהליכי הארגון. (גזיאל 1990).
פיקוד – הנעת העובדים לקראת המטרות טיילור( 1911) מייחס לתפקיד הפיקוד חשיבות רבה כאשר במחקרו עסק בחקר הזמן על ידי בניית תהליכים ומדידת תפוקות ותגמול באמצעות שכר עידוד.
(סמואל 1996).
תאום – הפצת מידע גיבוש מאמצים משאבים וצוות עובדים. "יצור הרמוניה בין הפעילויות" (גזיאל 1990).
בקרה – תאורית הבירוקרטיה אשר פותחה על ידי וובר (1947) אשר מבוססת על פי התאוריות של פאיול (19
5 ) "שדוגלת בעבודה על פי נהלים ותהליכי עבודה אחידים כתובים ומסודרים (גזיאל 1990).