החוג לכלכלה וחשבונאות עבודת גמר במסגרת הקורס לאתיקה וערכים בכלכלה  המידתיות בהחזרת חיילים שבויים במסגרת עסקאות חילופי שבויים עם ארגוני טרור                                         מגישים:

1 . מבוא ב-
2 5 ביוני 2006 נחטף החייל גלעד שליט  ממוצב כרם שלום. ב – 12 ביולי 2006, כחודש לאחר מכן נחטפו חיילי המילואים אהוד גולדווסר ואלדד רגב במהלך סיור בגבול הצפון. מקרים אלו העלו שוב את הדיון והלחץ הציבורי על הממשלה להחזרת החטופים. מחד, הלחץ העצום שמופעל על ידי הציבור בכלל ומשפחות החטופים בפרט, לעשות הכל למען החזרת החטופים ומאידך,  הצורך הביטחוני, לשמור על כלל האזרחים מפני המפגעים. במהלך עבודתנו ניסינו לבדוק מהי המידתיות בהחזרת החטופים, מהם ומאיפה נובעים העקרונות לפיהם יש להחליט כמה ניתן "לשלם" בשחרור מחבלים תמורת חטוף.
2 . רקע כללי שבויי צה"ל במלחמות ישראל פעולות לשחרור שבויים על מנת לשחרר את החטופים, ננקטו הן פעולות דיפלומטיות והן פעולות צבאיות:                                                             עסקאות שבויים עסקת ג'יבריל –  עסקת חילופי שבויים שהייתה עסקת השבויים הראשונה ,שקבעה תג מחיר גבוה: שחרור של כ- 350  מחבלים, תמורת שבוי ישראלי אחד, ולמעשה מאז ארגוני הטרור פועלים לפי מחיר זה.
עסקת ג'יבריל התרחשה ב- עסקת חילופי שבויים עם חיזבאללה בשנת 2004- במסגרתה שוחררו כ -400 אסירים פלסטינים ו-35
אסירים בעלי לאום אחר, ביניהם שייח עובייד ומוסטפא דיראני, בתמורה לגופות שלושה חיילי צה"ל ואזרח אחד חי (אלחנן טננבאום). מה המחיר הראוי לעסקת חילופי שבויים?
המתנגדים לעסקאות טוענים שהמחיר –.
בעוד שהתומכים טוענים שעל מדינת ישראל לעשות כל שביכולתה כדי להחזיר את חייליה משבי ארגונים עוינים, מחויבות זו נגזרת מהאחריות של המדינה כלפי החיילים ששלחה מטעמה, וכמו כן למחויבות זו השלכה מוראלית ביטחונית על כל אנשי הצבא והביטחון ,ביודעם שממשלת ישראל תעשה כל שביכולתה להשיבם הביתה.

3 . רקע ספציפי                                                                    אירועי החטיפה בהם אנו נתמקד הינם אירוע חטיפת שלושת החיילים, ע"י החיזבאללה  בהר דב באוקטובר 2000, ואירוע חטיפת גלעד שליט, ע"י החמאס,  בכרם שלום ביוני 2006 .
3.1. חטיפת החיילים בהר דב בצהרי יום שבת 7 באוקטובר 2000, תקף חיזבאללה רכב סיור לא ממוגן  של צה"ל אשר ביצע סיור לאורך גדר הגבול בגזרת הר דב, בקרבת הכפר שבעא. ברכב הסיור היו סמ"ר בני אברהם, סמ"ר עדי אביטן וסמ"ר עומאר סואעד, שלושתם חיילי הנדסה קרבית. בעת שרכב הסיור עבר בסמוך לשער שבעא, הופעל נגדו מטען רב עוצמה, ולאחר מכן פרצו מחבלי ב-29 באוקטובר 2001 הודיע ראש אכ"א, האלוף גיל רגב, כי על סמך כלל המידע –
ב-29 בינואר 2004, …
3.2. גלעד שליט בבוקר יום ראשון,
5 ביוני 2006, נחטף גלעד שליט, איש צוות טנק מרכבה סימן 3, על ידי מחבלים פלסטינים. הפלסטינים תקפו מוצב של צה"ל וטנק שהיה לידו אשר נמצאו בשטח ישראל , –
בעקבות חטיפתו של גלעד שליט יצא צה"ל למבצע גשמי קיץ. במקביל התנהלה .
ב-3 ביולי הציבו ארגוני הטרור שחטפו את שליט אולטימטום לישראל, לפיו היא נדרשת לשחרר עד 4 ביולי בשעה 6:00 בבוקר אסירים פלסטינים. עם זאת, לא צוין במדויק מה יקרה אם הדרישות לא תמולאנה.  לשכת ראש הממשלה דחתה באופן רשמי את האולטימטום. עם פקיעת האולטימטום הודיע ארגון "צבא האסלאם" שלא ימסור עוד מידע על גורלו.
ב-26 בנובמבר 2006 הגיעו אהוד אולמרט ואבו מאזן להסכמה על הפסקת אש, לאחר שארגוני הטרור הפלסטיניים הסכימו להפסיק את הירי על שדרות בתמורה להפסקת פעולות צה"ל ברצועה. במבצע נהרגו 394 פלסטינים, אך ישראל כשלה בהשגת המטרה העיקרית שלו, שחרורו של גלעד שליט. בעקבות לחץ משפחות החטוף והתקשורת, נכנס אולמרט למשא ומתן בתיווך אבו מאזן ומצרים על שחרור שליט תמורת שחרור אסירים.
ב-
5 ביוני 2007, שנה לאחר החטיפה, הוציאו החוטפים הקלטה של שליט, בה הוא ככל הנראה מקריא את מה שהוכתב לו על ידי שוביו. גלעד שליט בהקלטה מבקש שהממשלה תיענה לדרישות של החוטפים, גדודי עז א-דין אל קסאם. "זה ברור שיש להיענות לדרישותיהם כדי שאני אשתחרר מהכלא, במיוחד משום שהייתי חייל צה"ל במשימה צבאית, ולא סוחר סמים. יש לי אמא ואבא שאין להכזיב את פניהם. יש לי אמון בממשלתי שתתעניין בי יותר".
עד לכתיבת שורות אלה גלעד שליט, טרם שוחרר, וככל הנראה הוא חי ונמצא בשבי החמאס.
בשני המקרים, ארגוני הטרור מפעילים לחץ פסיכולוגי , תזמון הוצאת הקלטת שנה בדיוק מיום החטיפה.

3 .3. משא ומתן עם ארגוני טרור לאחר שני האירועים הנדונים, עלתה השאלה האם יש לשאת ולתת עם ארגוני טרור, בניגוד למדיניות הממשלה, ומהו המחיר אותו אנו מוכנים לשלם בתמורה להחזרת החיילים הביתה?
(הערה: במו"מ זה, הובא גם בחשבון אלחנן טננבוים, אזרח ישראלי שנחטף כשנסע לבצע עסקת סמים במדינת אויב. בעבודתנו אנו לא מתייחסים לנושא זה משום שעבודתנו עוסקת בחיילים בלבד).
בעבודתנו התמקדנו בשאלה מה התמורה שיש לשלם עבור חטוף, האם מתבצרים בעמדה שלא נושאים ונותנים עם ארגוני טרור, האם עין תחת עין – חטוף תמורת חטוף, או שמא יש להחזיר את החייל בכל מחיר לארץ (חי או מת) ולא משנה כמה מחבלים נשחרר תמורתו.