במסגרת לימודי "אקולוגיה עמוקה" הכרנו את תיאוריות התפיסה ההוליסטית אשר גורסות שהפרט הינו חלק מהרשת  וקשור אליה.
 להיות "בבית בעולם" הינה חוויה של סולידאריות, חלק מארגון ושיתופיות בטבע-ולכן אין צורך להשתלט אלא להידבר ולהשתלב. "תורת המשחקים" , גורסת שההצלחה טמונה בעבודה אחד עם השני ולא אחד מול או נגד השני ומנתחת  מצבי עימות או שיתוף פעולה בין מקבלי החלטות בעלי רצונות שונים, כדוגמת המצבים המתעוררים  במשחקי הלוח השונים, בהם כל אחד מהשחקנים שואף לנצח. או בפעילות כלכלית, בה כל אחד מהעוסקים רוצה להגיע לרווח מקסימאלי.
מצבים כאלו מכונים משחקים. בערכי האקולוגיה העמוקה טמונים ערכים של ענווה וצניעות, כוחם של חלשים ושיתוף פעולה נטול תחרותיות. הנושא עליו תיסוב עבודה זו נוגע במשחקי ילדים מוכרים , אותם  חווינו כולנו בילדותינו ואשר הכילו בתוכם חוויה מתסכלת ומאכזבת.
 מטרת העבודה הייתה לשנות את חוקי המשחק מתחרות לשיתוף ולעבודת צוות כפי שהדבר בא לידי ביטוי  בערך השלישי.
את המשחקים יצרנו עבור ילדים  בגילאי 5- 3 ואף הפעלנו אותם בגן בשכונת מליבו בנס ציונה.
ההתנסות הוכיחה  שאומנם חווית ההצלחה הקולקטיבית ושיתוף הפעולה חשובה יותר ותורמת יותר לילדים  מחווית ההצלחה האישית.
העבודה ללא מקורות