סמינריון-פולחן עממי מוסלמי וקברי קדושים מוסלמים

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2007
מספר מקורות 8

תקציר העבודה

קברי הקדושים המוסלמים מצויים בכל מקום מהחרמון ועד סיני בדרום. הקברים האופייניים כוללים מבנה ריבועי ופשוט חדר אחד או שניים המקורים בכפה לבנה. לידם עץ עבות או חורשה ובור מים. רוב הקברים בנויים במקום גבוה ונראים למרחקים. רוב הקברים מצויים בקרבת כפרים ערביים או בתוכם ולפעמים כמה קברים בכפר אחד. הנסיבות של הקמת קברים אלו לא תמיד ברורה אך מקובל לחשוב שניבנו בתקופה הממלוכית במאה ה- 13
מסיבות צבאיות ומדיניות להגביר את הנוכחות המוסלמית במקום.
כמעט כל הקברים הקדושים ליהודים הם של אישים מקראיים הנערצים גם על ידי הערבים. לרגל התקדשותם במסורת האיסלאם הם הוכתרו בתואר א – נבי דהיינו הנביא, והוא התואר הנכבד ביותר לקבר קדוש. רובם נקראים בשמם העברי כפי שהשתבש בשפה הערבית.
קברים אלו והמנהגים הכעיסו את חכמי הדת באיסלאם שלא ראו בעין יפה את הפולחן אך למאמינים הפשוטים דבר זה נתן הרגשת קירבה דתית ורגשית עמוקה כלפי הקדוש אף יותר מאללה שהיה מושג מופשט ואילו הקדוש הייתה דמות מוחשית. וכשהיה למאמין קשה פנה אל הקדוש להירפא. נשים ביקשו זכרים ונכים באו בתקווה לנס( בעת ביקורי בנבי צ'אלח הגיע אישה וביקשה בתחינות ובהישתתחות על הקבר את רפואת בנה הקטן). בעת בצורת ערכו הקפות סביב הקברים שהקדוש יעניק ברכתו לגשם.
חשיבות מיוחדת הייתה לעלייה לרגל לקברים במועדים מיוחדים שבה נטלו חלק רבבות חוגגים. רבים מהטקסים סביב קברי הקדושים דומים לאלו בקברי הצדיקים היהודים אך באיסלאם קברים רבים יותר וקשר מורכב יותר עם הקדוש.  קברי קדושים באיסלאם הסוני והפולחן סביבם היא ביטוי לדת עממית, הטקסים הרגילים לא עונים על צרכי המאמין הפשוט המבקש קרבת אל בדרך לא אמצעית כדי שיעתיר עליו ברכה. וכך לצד הדת הממוסדת התפתחה מערכת מקבילה של דת עממית שחיפשה דרכים שונות לקשר עם האל גם באמירה וגם במעשה. דרך אחת היא "ההפעלה בקריאה" והשניה "ההפעלה במקום". הפעלת הנעלם בקריאה: השמעת נוסחים שמטרתם שינוי המציאות (דועאא) על ידי הקריאה משפיע המאמין על הנעלם לעשות כרצונו. קיימת ספרות ענפה בנושא זה המצויה בשולי הדת הממוסדת. הספרות משתמשת בקוראן ובחדית' בשימוש מאגי.
יש חשיבות רבה לקשר בין אמירת הדברים והשימוש בהם. אם נאמרת על ידי קדוש העוצמה רבה יותר וגם לאחר מותו ניתן למצוא במקום  את כוחותיו הטמירים. וכך התפשטה באיסלאם מערכת מקומות הקדוש.  המקומות הקדושים נקראים "מקאם" וזה יכול להיות מסוגים שונים עם קבר או בלי קישור לשם נביא או קדוש. לעיתים מקומות אלה הם פרי דמיון התושבים. מקום מיוחד נוגע למקומות קודש המציינים מקום קבורתם של אנשים, נביאים חשובים כדוגמת "מקאם מוסא".
הפעלת הנעלם באמצעות המקום היא מהביטויים הנפוצים של הדת העממית. טקסים אלה עוררו לא פעם את זעם אנשי הדת שראו בפולחן פגיעה בדת הממוסדת והצרופה מכיוון שבקוראן יש איסור של מוחמד לתפילה ליד קברים ומתבטאת בקללה שקילל את היהודים והנוצרים "ארורים הם היהודים והנוצרים אשר הפכו את קברי נביאיהם למקומות תפילה". אולם הדת העממית חזקה מהדת הממוסדת ברוב המקרים הצורך לקשר פיזי       עם קדושה עולה בעצמתו על הטקס הממוסד.
מחוץ לסונה בשיעה פולחן הקברים הוא יסוד מוסד של ההוויה הדתית בניגוד לחילוקי הדעות בסונה, בשיעה  יש אחדות בעם בקשר לחובת פולחן קברי הקדושים השיעים. בשיעה הפולחן מפותח בהיבט הטקסי והרעיוני בניגוד לסונה שבה גם הפולחן מייצג את הדת העממית. בעבודה זו אבחן שלושה קדושים ואת דרך הפולחן בהם. שלושת הקברים הם של "נבי" צ'אלח, "נבי" רובין ו"סידנא" עלי,  אך אפתח במבוא כללי על קברי הקדושים.      תאריך הגשה : 5 לאוקטובר 2007