המעמד הנורמטיבי של אמנות המס ביחס לדין הפנימי בישראל ובמדינות שונות … המעמד הנורמטיבי של אמנות המס ביחס לדין הפנימי בישראל ובמדינות שונות          מבוא.         הדוקטרינה הדואליסטית (Dualism)         הדוקטרינה המוניסטית (Monism)         הגישות במדינות בעולם..           כללי         מדינות בהן רואים באמנות דין מיוחד  (Lex Specialis) או דין בעל מעמד נורמטיבי עדיף ביחס לדיני המס המקומיים.             צרפת..             אוסטרליה.             הולנד.             הונגריה.             יפן             בלגיה.             ספרד.             מקסיקו             קנדה.             ישראל.           מדינות בהן לאמנות ולדברי חקיקה פנימיים מעמד זהה (Lex posterior derogat legi priori)             ארה"ב.             גרמניה.             דנמרק.             ניו-זילנד.             פינלנד.             אנגליה.       המעמד הנורמטיבי של אמנות המס ביחס לדין הפנימי בישראל ובמדינות שונות מבוא
מה הדין במקרה של סתירה בין כללי המיסוי באמנות לבין הוראות דיני המס הפנימיים? סוגייה זו צריכה להיבחן בעיקר על רקע מעמדן הנורמטיבי של אמנות המס, ויחסי הגומלין שביניהן לבין דיני המס הפנימיים של המדינה בה מדובר.
לאמנות מס אופי כפול, שנובע מהיותן הסכם בינלאומי וכן חלק מהחקיקה המקומית. החלת ההסכם הבינלאומי בדין הפנימי אינה גורעת מצביונו של זה כהסכם בינלאומי, וככזה, כמחייב את ממשלות המדינות המתקשרות. אמנת וינה בדבר דיני אמנות משנת 1980 ('Vienna Convention on the Law of Treaties') קובעת את הכללים שיחולו על אמנות המס. להוראותיה מעמד של המשפט הבינלאומי המינהגי – על כל המשתמע.
סעיפים 26-27 לאמנת וינה דנים בסוגייה זו.
סעיף 26 קובע את הכלל של 'Pacta Saat Servanda', קרי – הסכמים לקיום נעשו. הסעיף קובע, כי כל אמנה תקפה מחייבת את בעלות האמנה ועליהן לבצעה בתום לב ('good faith'), וכלשונו: "Every treaty in force is binding upon the parties to it and must be performed by them in good faith." סעיף 27 מוסיף על חובה מושגית זו וקובע, כי מדינת אמנה מנועה מלהסתמך על הוראות דיניה הפנימיים כצידוק לאי ביצוע של אמנה, וכלשונו:
"A party may not invoke the provisions of its internal law as justification for its failure to perform a treaty." על פי המשפט הבינלאומי, הצדדים מחויבים לקיים אמנות, כל עוד הן תקפות, ואין בכוחה של הוראת דין פנימית כדי למנוע קיומה של התחייבויות בינלאומיות.
קיימות שתי דוקטרינות הדנות ביחסי הגומלין בין משפט בינלאומי לבין משפט מקומי.