מבוא
" היא העבירה את ידיה לאט על בטנה. הם עדיין היו שם. בין הטבור לערווה הפרידו שישה קווים מקבילים של דם קרוש, שישה חתכים ישרים ומדויקים שנמתחו לרוחב בטנה, זה תחת זה. היא פתחה את החלון, טיפסה על האדן ונעמדה עליו. ההרגשה שהיא רואה ואינה נראית הצמיתה אותה. אולי יסתובב אחד הנהגים התקועים על הכביש המהיר את ראשו לרגע של חסד, יראה אותה ויגאל אותה במבטו. הוא יראה את כל גופה, את ששת החתכים שהעניקה לעצמה אתמול בשעה הזאת בניסיון לחוש מעט כאב גופני.
לחוש משהו, כל דבר שיפיג את הבדידות, את אימת הריקנות וכאבה. התהום נפרשה לרגליה, לא כאיום אלא כאפשרות. חמש קומות מתחתיה, תחת אצבעות רגליה שבלטו מעבר לאדן החלון, חלפו אנשים על המדרכה. איש מהם לא הביט למעלה. האם תקפוץ אליהם?  האם תיפול? שתי האפשרויות לא הפחידו אותה". (יובל, 2001, עמוד 148).
 הפרעת אישיות גבולית – הפרעת אישיות שנויה במחלוקת שזכתה לתשומת לב רבה בשנים האחרונות, "זה שנים שמושג זה שנוי במחלוקת, ויש מי שרואים את הביטוי מקרה גבול או אישיות גבולית כלא מוצלח". (אליצור,א', טיאנו, מוניץ, נוימן, 1995, עמוד
2 93).
הפרעת האישיות הגבולית אובחנה בשנת 1950 ע"י ד"ר ג'והן גונדרסון והוספה למדריך האבחנות הפסיכיאטריות DSM-3 שפורסם בשנת 1980. אנשים אשר לא אובחנו ע"י אף אחד מהקריטריונים במדריכי האבחנות הפסיכיאטריות לא זכו לטיפול הולם במשך שנים לפני כן.
העבודה סוקרת את ההפרעה הנפשית הקשה ביותר לאבחון כיום – הפרעת אישיות גבולית. זו אחת הסיבות המרכזיות לבחירתי בהפרעה זו. בבואי לנסות ולהבין את ההפרעה השתמשתי בספר "סערת נפש" ובניתוח דמותה של אורנה יעקובי המאובחנת כלוקה בהפרעה בפרק מס' 6 – פרידה לאין קץ.
בכדי לבחון ולהגדיר את הפרעת האישיות הגבולית ולהתאים את הקריטריונים לאבחנה לדמותה של אורנה השתמשתי במדריכי האבחנות הפסיכיאטריות IDC, DSM.
בפרק הראשון יינתנו קווים לדמותה של אורנה, מאפייני ההפרעה, הסימפטומים של הפרעת האישיות ואבחנה. הפרק השני יציג את הגישה הפסיכו דינאמית של פרויד ואת מודל רמת ארגון האישיות של אוטו קרנברג. בפרק השלישי אדון בשיטת הטיפול היעילה ביותר בהפרעת האישיות הגבולית – הגישה הקוגניטיבית והטיפול הקוגניטיבי התנהגותי של ד"ר מרשה לינהן.