מאמר4
ניתוח תפיסותיו הפסיכולוגיות של דקארט במאה ה- 17 לא היתה מתודה מדעית ברורה ומוסכמת, ושיטות לעריכת תצפיות ניסויים היו שונות. ללא הכוונה של פרדיגמה מדעית, כל אחד התמודד ע"פ דרכו עם המסורת הישנה למחקר. גם דקארט האמין כי ניסוחו האינטלקטואלי הוא תוצאה של השיטות המדעיות בהן השתמש. על דקארט היה לבחור:
1)     מה נחשב למקור ראשוני של ידע – רציונליות או אמפיריות.
2)    האם להעדיף עקרונות כלליים או עובדות פרטניות- דדוקטיבי או האינדוקטיבי.    בחירתו של דקארט רעיונות שעמדו מנגד רציונליזם: חשיבה לוגית מאפשר לאדם בסופו של דבר הבנה מלאה של הכל. שכן ה' ביסס את חוקי הטבע והעניק אותם לנפש, אם האדם ישתמש בשיטה הנכונה- הוא יגיע אליהם. כלומר, מקור הידע מסתמך על ההיגיון- האמת מבוססת על רציונליות.
רציונליזם היה שמיש יותר מאמפיריציזם בדוקטרינה הנוצרית, שכן שניהם האמינו באי תלותו של הידע בנסיון ובחושים. אמפיריציזם: הידע מצוי בנסיון, אך הנסיון לא מגיע רק מהחושים, אלא גם מניתוח אינטרוספקטיבי. ג'ון לוק טען כי ע"י רפליקציה אנו יודעים כי עבודתו של המוח פעילה, בנוסף להשפעתו של הנסיון.
אמפיריציזם עתיד היה לקבל תנופה עם התפתחות השיטה המדעית. רציונליזם דדוקטיבי רציונליזם דדוקטיבי זהו תהליך בניית הידע האנושי, אשר נעשה בשני שלבים:
1 .     שימוש בהגיון (רציונליות) לשם מציאות אמיתות בסיסיות, שלא ניתן להטיל בהן ספק. אמיתות אלה נמצאות באדם וע"י שימוש בהיגיון ניתן להגיע אליהן.
2 .     הסקה דדוקטיבית מאמיתות אלה לנושאים …
ללא מקורות