נושא העבודה:
זכויות היריון ולידה – בהיבט מגדרי נושא המחקר:
זכויות נשים עובדות בהיריון ולאחר הלידה שאלת המחקר: האם חקיקה מגינה על נשים בהיריון ולאחר לידה בשוק העבודה בישראל?
1.              מבוא
על החשיבות הרבה המיוחסת על ידי המחוקק הישראלי לעבודת נשים בכלל ולהסדרי עבודה ופיטורים של נשים בהיריון ועקב לידה בפרט, מאז הקמת מדינת ישראל ועד כתיבת שורות אלו, ניתן ללמוד אם עוקבים אחר מכלול הפעולות שננקטו על ידו.
ראשית החקיקה להסדרת עבודתן של נשים, הגנה עליהן מעבודות בתפקידים מסוימים, עבודות לילה ובמיוחד בתקופות היריון ולאחר לידה או אימוץ, החלה בשנת 1954, לאחר שהוסדרו ענייניהן של שתי קבוצות אחרות, אותן ראה המחוקק כחשובות ובעלות קדימות גבוהה במיוחד. האחת, החיילים המשוחררים, קבוצה שבתקופה הקרובה להקמת המדינה ומלחמת השחרור היה הכרח מיידי לפתור את בעיותיה. האחרת זו קבוצת הנוער, שכבה לה הרגישות בעם היהודי היתה תמיד רבה באופן מסורתי, אך העמיקה עוד לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה שהתרחשה במהלכה (עו"ד חן שטיין 2007).
2.              נשים בשוק העבודה נשים נתונות לאפליה ולנחיתות בשוק העבודה על-אף שאפליה אינה צריכה להתקיים בשוק התחרותי בו הגורם הלגיטימי היחיד בבחירת התקשרות עם אדם אחר הוא ערכו בשוק. אפליה זו נגרמת בעיקרה בשל דעות קדומות שעדיין משפיעות על קבלת החלטות בעת קבלת נשים לעבודה, קידומן או תגמולן. נוסף על כך, חלק מהנחיתות של נשים בשוק העבודה נובעת מהבדלי חיים, חלקן אמיתיים ובלתי ניתנים לשינוי וחלקן נובעים מחלוקה חברתית של תפקידים. אי-השוויון בין המינים מוצא את ביטויו בממדים שונים בשוק העבודה: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, התרכזות במקצועות מסוימים, פערי שכר, תבניות העסקה שונות ועוד (דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי עורכי דין ונוטריון, 2008).
3.              היעדרויות ניתן לחלק את ההיעדרויות הקשורות ללידה לשתי תקופות.
1.       הראשונה, קשורה בהיריון ובכל הנובע ממנו. התקופה השנייה כרוכה באירוע הלידה עצמו ובתקופה שאחרי לידה. בתוך החלוקה הכרונולוגית יש להבחין בחלוקות נוספות לפי מהות ההיעדרות וסיבתה, כגון טיפולים, הפלה, לידה, מחלה, כפי שיפורט בהמשך (בת שבע גל, אוגוסט 2003).
א. היעדרויות בזמן ההיריון היעדרות בשל פיקוח רפואי במהלך ההיריון עובדת רשאית להעדר מהעבודה, ללא ניכוי מהשכר לשם פיקוח רפואי או בדיקות רפואות שגרתיות:
מי שעובדת יותר מארבע שעות ביום ובתנאי שעובדת שבוע עבודה מלא- רשאית להעדר עד 40 שעות בחודש עבודה. מי שעובדת עד ארבע שעות ביום רשאית להיעדר עד 20 שעות במשך חודשי הריונה.
4.              מענקים וזכויות מענק אשפוז מענק האשפוז הוא תשלום אשר משולם ישירות מהמוסד לביטוח לאומי לבית החולים או למוסד הרפואי בו היה האשפוז לרגל הלידה, עפ"י תביעתם. סעיף 43 מאפשר לכסות במענק אשפוז הוצאות הקשורות ללידה, לבית חולים או מוסד רפואי בחו"ל ובתנאי שהסכום לא יעלה על סכום מענק האשפוז הנקבע בחוק , אשר היה נהוג בעת הלידה. שר העבודה מתקין מידי פעם תקנות הקובעות את סכום מענק האשפוז. בתקנות הביטוח הלאומי ( מענק אשפוז בביטוח אימהות), נקבע סכום מענק האשפוז לסך 7595 שקלים. מעניין לציין שמענק האשפוז הוא סכום קבוע ואין מדובר במענק לפי ימי אשפוז בפועל (אתר ויצו).
מענק לידה יולדת זכאית לקבל מענק לידה, בתנאי שילדה את תינוקה בבית חולים, או התאשפזה בבית חולים עד 24 שעות לאחר הלידה.
5.              סיכום ומסקנות ניתן להסיק כי חקיקה מגינה על נשים בשוק העבודה איננה המצאה ישראלית, חקיקה מסוג זה קיימת בכל המדינות המפותחות ברמה כזו או אחרת. הצורך בחקיקה מגנה נובע משני טעמים:
ראשית, אין לכחש כי קיימת אפליית נשים בשוק העבודה הנובעת בעיקרה מתפקידיהן הביולוגיים וההוריים של נשים ומנורמות חברתיות שהשתרשו. מסיבות אלה ראה המחוקק צורך להעניק לנשים הגנות מיוחדות בכדי להבטיח שוויון הזדמנויות כגון זכויות להיעדרות מעבודה, איסור פגיעה בהיקף משרה או הגבלת פיטורים של עובדת בהריון. שנית, בכל מדינות אירופה וארה"ב כמו גם בישראל ניתן לראות שינויים בהיצע כוח העבודה של נשים. ישנה עליה בהשכלתן, שינויים בתהליך בניית המשפחה, שינויים דרמטיים בפריון ובאחזקת משק הבית. הגידול בהשתתפות נשים בשוק העבודה העלה לפני השטח בעיות ביישום חקיקה קיימת או לחילופין בהתאמתה לרצונן ובחירתן של הנשים. תוכן עניינים

1 .       מבוא       -. 3
2 .       נשים בשוק העבודה -.. 4
3 .       היעדרויות -. 6
4 .       מענקים וזכויות 9
5.       סיכום ומסקנות –… 11
6 .       רשימה ביבליוגרפית -. 12