המלחמה  בטרור והשפעתה על זכויות האדם מה עדיף ביטחון או דמוקרטיה?
מבוא
כאשר תלמידי בתי ספר בתיכון לומדים אזרחות הם נחשפים לזכויות האדם, הם נחשפים לזכויות הטבעיות של האדם באשר הוא אדם ולזכויות החברתיות של האדם בכל סוג של משטר. אחת הדילמות העיקריות כאשר דנים בנושא זכויות אדם  (ואני מתכוון לזכויות חברתיות) היא המתח התמידי שקיים בין הזכויות השונות, קורה לא אחת שבגלל הרצון או המחויבות ליישם זכות מסוימת חייבים או נאלצים לפגוע בזכות אחרת , או שיותר חמור מכך, כדי לשמור על זכות מסוימת לאדם או קבוצה בחברה פוגעים בזכויות של בני אדם אחרים באותה חברה בנקודה זו הדילמה עולה וצפה ביתר שאת ואפשר לומר במלוא חריפותה ובמיוחד באם המשטר הנוהג באותה מדינה הוא משטר דמוקרטי, הדילמה היא פשוטה לכאורה, אולי פשוטה להצגה בלבד, איזו זכות עדיפה? ולמה? אם ניקח את ישראל לדוגמא יכולה השאלה הבאה : נושא איחוד משפחות, נושא הומניטרי ממדרגה ראשונה לכאורה, שאנשי זכויות אדם תומכים בו בכל פה, אולם מה קורה כאשר המדינה או הדמוקרטיה מגלה שמישהו או מישהם מנצלים זכות הומניטרית זו להחדרת טרוריסטים ערביים למדינת ישראל, מה עושים? האם לאפשר לפלשתינאים בארץ להתאחד באופן חופשי ולהכניס את זכות השיבה בשם הדמוקרטיה מהדלת האחורית או שמא הזכות של אזרחי ישראל לביטחון היא הגוברת ויש אם כך למנוע את איחודי המשפחות?
בארה"ב ,בית משפט בפלורידה דחה את בקשתה של אישה מוסלמית להצטלם לרשיון הנהיגה שלה כשפניה מכוסות ברעלה. בטענה, כי זכותה של האישה לחופש דת לא תפגע מהדרישה להצטלם בפנים גלויות וכי בצד זכותם של אזרחים לחופש דת "למדינה יש התחייבויות להגן על הציבור מפני פעילות פלילית ואיומים על ביטחונה". כלומר , במקרה זה בית המשפט פסק לטובת הזכות לביטחון אישי וציבורי ונגד הזכות לחופש דת.
יצוין, כי בארה"ב רשיון נהיגה משמש כאמצעי זיהוי ראשון במעלה כמו תעודת זהות ולכן, הרגישות המיוחדת לצילום עם פנים גלויות לזיהוי ביטחוני.
גם באירופה, הקשיחו רוב המדינות כמו אנגליה, צרפת, גרמניה את אמצעי הביטחון תוך פגיעה בחוקי יסוד ובתקנות שנחשבו כמקודשות במדינות דמוקרטיות נאורות כגון: האזנות סתר, מעצרים מנהלים, מעצרי מנע, אסור מפגש עם עו"ד לתקופות מוגבלות, גירוש וכד'…וכל זאת על מנת להגן על אזרחי המדינות השונות באירופה, קרי להגן על המשטר הדמוקרטי.
באופן כללי ניתן לומר, כל דמוקרטיה שואפת למתן מקסימום הגנה לזכויות יסוד וגם ישראל כחברה נאורה לא שונה מכך. אך יש נסיבות חיים ונסיבות שלטון בהן המדינה לא יכולה לשגות באופוריה של כללים אוניברסליים יפים כשלעצמם ולהזניח את בטחון הציבור ושלומה של המדינה. השאלה היא מה הם אותם נסיבות? מתי יש להתחשב בהם? מי קובע שהגבול נחצה ויש צורך להתחשב בנסיבות אלה? ועוד שאלות משנה רבות שצצות ומשלימות את הדילמה.
שאלת המחקר בעבודה זו אם כן  היא :מה עדיף ביטחון או דמוקרטיה?
כאמור כפי שציינתי השאלה לא פשוטה מורכבת ותשובה על כך יכולה להשתנות עם שינויי המצב הביטחוני, כלכלי והלחימה בטרור.
בעבודה זו אנסה לתת לשאלת המחקר מענה וזאת דרך תיאור של המאבק הבינלאומי בטרור מראשית ה121
והשפעתו על נושא זכויות האדם ובנוסף נסקור את המצב המשפטי החוקי בנוגע ללוחמים לא-חוקיים (טרוריסטים) במשפט ההומניטרי הבין-לאומי, במשפט האמריקני לאחר אירועי 11
בספטמבר 2001 ובמשפט הישראלי. יש לזכור שנושא הזכויות רובו נמצא במגרש המשפטי ולכן ההתמקדות היא מטבע הדברים במגרש זה.
מרץ 2006
  נושא העבודה:
                                                       מרצה: