התנועה הקומוניסטית בישראל
| מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
| שנת הגשה | 2006 |
| מספר מקורות | 8 |
תקציר העבודה
התנועה הקומוניסטית בישראל ופועלה תוכן העניינים
1. מטרת העבודה
2 . הבסיס הרעיוני של המפלגה
3 . מקורות אידיאולוגיים בארץ ובחול
4 . מצע מפלגה וקביעתו 5. ישום המצע בעת השלטון באופוזיציה
6 . חברות, סניפים ומרכז 7. ארגון רעיוני
8 . מקורות הכח של רק"ח 9. קביעת רשימת המועמדים ויצוג הקבוצות
1 0. ביבליוגרפיה מטרת העבודה מטרת העבודה היא לראות מהו הרקע עליו צמחה מפלגה קומוניסטית בישראל, ומדוע, למרות קיומן של מפלגות שמאלניות אחרות (מפ"ם וכד') לאורך כל הדרך, המפלגה עדיין החזיקה מעמד.
התשובה נכך נעוצה בבסיסה הרעיוני, במצעה ובישומו, שהיה נפרד ושונה מכל מפלגה יהודית אחרת, ולכן גם החזיקה מעמד.
הבסיס הרעיוני של המפלגה הבסיס הרעיוני של המפלגה הוא הסוציאליזם המדעי, כפי שניסח אותו מרכס.
מרכס היה יהודי אשר חי לפני יותר ממאה שנה.
פילוסוף,כלכלן ומיסד הסוציאליזם המדעי. מרכס ביטל את כל התורות הסוציאליסטיות שהיו לפניו כאוטופיות. תורתו שלו שימשה יסוד לסוציאליזם ולקומוניסטים החדישים.רוב שנותיו ידע עוני ומחסור ובמשך שנים נתמך ע"י ידידו,אנגאלס אשר יחדיו חיברו הרבה מאמרים על יסודות החברה ומהותה.הוא זכה להכרה בינלאומית רק אחרי מותו ואף מתנגדיו מודים כי הוא היה גאון כלכלי.
מרכס התכוון בכל נימי נשמתו להיות מוסרי ואנושי,ועל כך מושתתים כל כתביו אולם לא תמיד הצליח בכך.ביקורתו החברתית של מרכס שהיא תמצית פועלו מופנית לשני מוקדים ראשיים: הכסף והמדינה.יש משמעות לעובדה שפעילותו הביקורתית קדמה להצטרפותו לתנועת הפועלים.הוא הגיע לקומוניזם כי ראה בדמוקרטיה את קרש הקפיצה לחרות מושתת על יחסים חברתיים אחרי שחל בהם שינוי עמוק; ותפישתו התיאורטית שמוסדות כגון כסף ומדינה אינם מתיישבים עם חרות האדם,אף היא הצביעה לאותו כיוון. באחד מכתביו הופיעו חיבורים של שפינוזה העוסקים בפילוסופיה, חרות ההוראה וניסים. מרכס מתכוון כנראה לכך שהוא נטל משפינוזה את האלמנטים הדרושים לבנית חזונו הוא של העולם ושל יחסי האנוש.מחשבת שפינוזה שימשה אישור לנחישותו להכריז בגרמניה על המאבק למען הדמוקרטיה. הוא למד משפינוזה להתקיף את הבסיסים האמיתיים של הסמכות הפוליטית: הקנין והבירוקרטיה. שני מושגים נפרדים אצל מרכס, דמוקרטיה וקומוניזם מסמנים שני שלבים בתהליך אחד- המהפכה הפוליטית חברתית. ואכן, בכל חייו הפוליטיים לחם מרכס ללא ליאות למען החירות הדמוקרטית. את מושג הדמוקרטיה של מרכס ניתן להבין במלואו רק כחלק בלתי נפרד מתפישתו של ההתפתחות החברתית ובהקשר של תקופתו ההיסטורית.גם כתיאורטיקן וגם כאיש מעשה הוא השתתף במאבקם של מעמד הפועלים ומעמדות הביניים למען זכויות פוליטיות ושחרור לאומים ממשטרים ריאקציונרים.הדמוקרטיה הבורגנית היתה רק נקודת זינוק מדעי המדינה תואר שני קורס: בטחון לאומי נושא העבודה התנועה הקומוניסטית בישראל ופועלה יוני 2006
