העבודה הינה עבודת תזה לתואר שני שעוסקת באמצעי פיקוח ומענקים שמפעיל משרד הפנים על רשויות מקומיות בישראל (תכניות הבראה, חשבים מלווים, מענקי איזון וכו'). העבודה בחנה גם הבדלים בין רשויות מקומיות ערביות ויהודיות ובחלוקה לפי מדדים סוציואקונומיים.

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מקורות 50

תקציר העבודה

תזה לתואר שני במדיניות ציבורית על תקציבים, פיקוח ורשויות מקומיות בחינת שינויים קצרי טווח בין השנים 2006 ו-2005
הפקולטה למדעי החברה בית הספר למדיניות ציבורית תקציר כללי עבודה זו הינה עבודת גמר (תזה) לקבלת תואר מוסמך במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בתקופת הכנת העבודה שימשתי כעוזר מנכ"ל משרד הפנים, שם נחשפתי לפער בין כמות המידע העצומה שעומדת בפני מקבלי ההחלטות במשרד לבין הידע האמיתי שמצוי בו (עיבודים של אותו מידע). מגוון רב של החלטות בוצעו על סמך תחושות בטן בלבד, כאשר המידע שלא נוצל במלואו לגבי מצבן של רשויות מקומיות באותה עת, לא היה שקוף הלכה למעשה לכלל המעוניינים בדבר, כולל לקברניטי המשרד. על כן, עבודה זו שפכה אור על שני היבטים עיקריים: הראשון, הבהרת "כללי המשחק" בנוגע להפעלת אמצעי הפיקוח של משרד הפנים (תנאים לתכניות הבראה ומינוי חשב מלווה או מועצה ממונה לרשות מקומית, הבהרת "רוח המשרד" בנוגע לנטילת סמכויות הרשות המקומית, הבהרת כללי החשבונאות ברשויות המקומיות וכו'), ההיבט השני שעבודה זו הציגה הוא אומדני תועלת לאותם אמצעי פיקוח. העבודה, לאחר סיומה בשנת 2008 ואישורה על ידי המנחה, ד"ר מומי דהן, צוטטה בספרם של פרופ' אבי בן בסט וד"ר מומי דהן: "הכלכלה הפוליטית של הרשויות המקומיות" והועברה לעיונם של מנכ"ל משרד הפנים וראש אגף התקציבים באוצר.
תקציר העבודה עבודה זו בחנה את השפעת הפיקוח והמענקים הכספיים של משרד הפנים על ביצועיהן הפיננסיים של הרשויות המקומיות בישראל, בין השנים 2006 ל-2005. המתודולוגיה בה השתמשתי לצורך בדיקה זו היתה שיטת ה-  First Difference, הבוחנת שינויים קצרי טווח הן בתחום המענקים (מענק איזון, מענקי כיסוי גירעון ומענקים אחרים) והן בתחום הביצועים התקציביים, ששימשו כמשתנים מוסברים (הכנסות עצמיות, הוצאות וגירעון שוטף). לכל מודל מלא, שבחן את כלל הרשויות המקומיות, נבחן גם מודל חלקי שהשווה רק בין רשויות מקומיות שנכון לסוף שנת 2005, שרר בהן מצב שניתן להגדירו כ"משבר פיננסי". ממצאי העבודה העיקריים שנתגלו הינם:
א.     השפעתו של המגזר האתני (רשות יהודית או לא יהודית) מובהקת בתחומי ההכנסות וההוצאות של הרשות המקומית, אולם אינה רלוונטית לשינויים בגירעון השוטף שלה.
ב.      השפעתם של המענקים מתואמת חיובי (גדולה מיחידתי ברוב המקרים) עם הכנסותיה העצמיות של הרשות. לא נמצא קשר מובהק בין שינוי במענקים לשינוי בהוצאות הרשות או בגירעון השוטף שלה (פרט למענקים אחרים שאינם מענק איזון או הבראה, אשר נמצאו כבעלי מתאם חיובי עם השינוי בגירעון).
ג.       השפעתו של חשב מלווה על השינוי בגירעון השוטף של הרשות הינה 218 ₪ במודל המלא ו-185 ₪ במודל החלקי.
מחישוב גס שבוצע לפי נתונים אלו עולה כי חשב מלווה מפחית כ-6 מלש"ח לשנה מהגירעון השוטף ברשות המקומית.