עבודה סמינריונית בנושא :
קשישים , פעילות ופנאי: לשמר עוד את אור הנר תוכן עניינים

1 .הקדמה. 3
2 . סקירת ספרות. 4
2 .1 תיאוריות סוציולוגיות בחקר זיקנה ופנאי 5
2 .1.1 תיאורית הניתוק. 6
2 .1.2 תיאורית הפעילות 6
2 .1.3 התיאוריה הסוציו-ביולוגית 6
2 .1.4 תיאורית החליפין 6
2 .1.5 הגישה ההתפתחותית. 7
2 .1.1 גישת האינטראקציה הסימבולית 7
2 .2 שאלת המחקר. 8
2 .3 השערות המחקר. 8
2 .3.1 המטרה הכללית. 8
2 .3.2 המטרות הספציפיות. 8
2 .3.3 השערות המחקר. 9
3 . שיטת המחקר. 9
3 .1 אוכלוסיית המחקר. 9
3 .1.1 גודל הדגימה. 9
3 .1.2 אופן ביצוע הסקר. 9
3 .2 כלי המחקר. 9
3 .3 עיבוד הנתונים.. 10
3 .3.1 סטטיסטיקה תיאורית. 10
3 .3.2 סטטיסטיקה הסקתית. 10
4 . ממצאים.. 11
4 .1 סטטיסטיקה תיאורית. 11
4 .2 סטטיסטיקה הסקתית. 12-14
5. דיון בממצאים.. 15
5.1
נתונים נוספים.. 16
6 .סיכום.. 17
ביבליוגרפיה. 18-19
נספחים.. נספח 1 – שאלון 20-22
נספח 2 – עיבודים סטאטיסטיקה תיאורית. 23-
5 נספח 3 – עיבודים סטאטיסטיקה הסקתית. 26-34

1 . הקדמה : במסגרת הקורס נחשפתי לתהליך הסוציאליזציה , הבנתי את הראשוניות שבו , את האופן בו מושתתים רעיונות , נורמות וערכים בטוואי אישיותנו החברתית , על כלל מעגליה : האישית , המשפחתית והציבורית . נפעמתי מהתהליך והתעצבתי ללמוד על תהליך ההפוך , הדה סוציאליזציה . מתברר כי נושא הפנאי שלאחר הפרישה מעסיק חוקרים ברחבי העולם מזה עשרות שנים וההסכמה הרווחת היא כי העיסוק בנושא בילוי שעות הפנאי מהווה אחד הגורמים התורמים לרווחת הקשישים.
 נראה שדווקא בישראל, שבה תוחלת חיים מהגבוהות בעולם, זוכה הנושא לתשומת לב מועטה מטרתה של עבודה זו היא לבחון האם, כיצד ואילו גורמים משפיעים על המידה שבה מיישמים הקשישים את זכותם זו ובנוסף את הקשר בין משתנים חברתיים שונים (מגדר, מוצא, השכלה, קשרים משפחתיים וכו') להשתתפות בפעילויות פנאי במוסדות סיעודיים.
על העבודה עצמה :
16 מקורות , ציון 90 הערכת המנחה "דיון וסיכום טובים מאוד , סקירה ממצה וטובה מאוד ,עיבוד נתונים מקיף ומושקע (SPSS)  … עבודה טובה מאוד "