World Wide Web – האינטרנט, פרץ לחיינו בשנת 1989 ע"י ממציאו – טים ברנרס-לי. זוהי מערכת גלובלית שבה יכולים אנשים לחלוק מידע ולקשר מסמכים כך שתיווצר רשת קורים (Web) בינלאומית של מידע המקושר באמצעות קישורי-על. בשנת 1995
היו קיימים כ-100 אלף אתרי WWW ובשנת 1997, היו כבר כמיליון אתרי WWW.  האינטרנט נתפס כמדיום ללא מגבלות זמן ומקום, ללא עלות רכישה, ללא עלויות הדפסה – המוצר זמין לכל בכל זמן.  פיתוחים טכנולוגיים מאפשרים הרחבה והעמקה של דרכי מסירת מידע והתבטאות.  בראש רשימת שימושי האינטרנט ניצבים השימושים הבאים:  דואר אלקטרוני, חיפוש מידע, קריאת חדשות, הורדתו תוכנות או קבצים, צפייה בקטעי וידאו, שימוש בתוכנות למסרים מיידיים, קניה של מוצרים ושירותים ומשחקים.  ישנם שימושים פופולאריים נוספים כגון, צ'טים ופורומים, בלוגים, קישורים בין דפי רשת ועוד. לאינטרנט יש השפעה על כל רובדי החברה, הכלכלה, התרבות והממשל. הדבר בולט גם במדיום שהולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות, במרחב העיתונות המקוונת בעולם בכלל ובישראל בפרט. אפשר לומר שהאינטרנט משפיע על העיתונות בארבע דרכים עיקריות:
·         כלים מקוונים חדרו אל מבנה החדשות המסורתי דרך תהליכי הפקת החדשות, איסוף מידע ועוד, כך החליפו כלים אינטרנטיים כלים מסורתיים שאפיינו בעבר את העיתונות המסורתית.
·         עם השנים תפסה העיתונות המקוונת תאוצה משמעותית והחלה לעמוד בפני עצמה. לא עוד רק צינור מידע לעיתונות המסורתית, המדיום הרחיב את הלגיטימציה שלו והפך למדיום עיתונאי נפרד עם מאפיינים הייחודיים לו.
·         עם השנים והתפתחות האינטרנט, ואיתה גם העיתונות המקוונת, החלו להיווצר שינויים במפת התקשורת בכלל, כפועל יוצא של התמודדות אמצעי התקשורת המסורתיים עם המדיום החדש – המקוון, על כל מאפייניו והשלכותיו.
·         כמו כן, העיתונות המקוונת החלה להשפיע על הרגלי החשיפה, על אופי הפנאי של צורכי המדיום ועל החלוקה המחודשת של אמצעי התקשורת ככלל.
מפת התקשורת בישראל רווייה בשנים האחרונות בהרבה אתרי מידע מקוונים. ככל אמצעי תקשורת חדש גם הריבוי וההתמסדות של האתרים ברשת מטלטלים את מפת התקשורת, מחריפים את התחרות בין אמצעי התקשורת ומאלצים – בעיקר את עיתונות הנייר ואת תחנות הטלוויזיה – להסתגל למצב החדש. התפתחות העיתונות המקוונת מתנהלת לפי שלבי מודל התפתחותי (כספי, 1993):
פריצה – שלב בו התנהל פרצה העיתונות המקוונת ובפריצתה יצרה קונפליקט עם העיתונות המסורתית.  אח"כ מגיעים שלבים המאופיינים בקבלת המדיום החדש, התמודדות איתו והתנהלות בדו קיום, בשלבים: התמסדות, התגוננות והסתגלות. נראה שעיתוני הרשת עוברים משלב של התמסדות לשלב של התגוננות במודל ההתפתחותי של אמצעי התקשורת.
ישנה הבחנה בין ארבעה סוגי של עיתונים מקוונים:
מהדורה מקוונת של עיתון מודפס.
עיתון מקוון בצד עיתון מודפס.
מהדורה מודפסת של עיתון מקוון.
עיתונים מקוונים עצמאיים.
העיתונות המקוונת עשתה מעשה בכך שהצליחה ליצר מקום של אמצע בין העיתונות הכתובה לשידורי עיתונות בטלוויזיה. לאינטרנט ומערכות מידע חדישות יש השפעה משמעותית על עיתונאות. האינטרנט משתנה כל הזמן והולך ומתמקצע יותר ויותר בעיתונאות. ניתן לראות את זה לפחות בשלושה אופנים:
לאינטרנט יש הפוטנציאל להפוך את העיתונאי המקוון למתווך חשוב בחברה.
האינטרנט מציע מגוון רחב של מקורות ואין ספור אפשרויות טכנולוגיות לאיסוף מידע והפצתו.
האינטרנט מייצר עיתונאות מסוג ייחודי – הסוג שלו, "עיתונאות און-ליין".
לאינטרנט יתרון משמעותי על פני מדיומים אחרים בכך שהוא משלב מידע כתוב ומידע ויזואלי באתרי החדשות ובאתרים בכלל.
למעשה האינטרנט נתן מקום של כבוד למילה הכתובה וכאלו שצרכו עיתונות בעיקר במדיום של צפייה, שבו, דרך האינטרנט וכתבותיו, לצריכת המידע העיתונאי דרך קריאה.  השפעה ניכרת נוספת של האינטרנט בכלל והאתרי עיתונות מקוונת בפרט היא קשורה בפרסומות; ככל שאתרי האינטרנט הולכים והופכים משמעותיים יותר, כך קטנים תקציבי הפרסום בערוצים ממומנים.  כמו כן, בעוד שהעיתונות המקוונת הולכת ומתבססת עולה שאלה בדבר עתידה העיתונות המודפסת.  העיתונאות המקוונות חוסכת בעלויות של הדפסה והפצה, האינטרנט מאפשר קשר ישיר ובלתי אמצעי בין הציבור ובין נציגיו. יחד עם זאת הנוחות שמאפשר האינטרנט לא ביטלה את הצריכה של עיתונות מסוג אחר, עיתונים במדיום המסורתי עדיין רלוונטיים שכן הם עושים עריכה ותעדוף של המידע, בעוד באינטרנט יש כמות אדירה של תכנים נגישים וזמינים כל הזמן.
תוכן עניינים
נושא עמודים מבוא
3-7
סקירה ספרותית
8 -13
דיון
1 4-18
סיכום
1 9
ביבליוגרפיה
2 0-21