במסגרת עבודה סמינריונית בקורס זה בחרתי לעסוק בהערכת קונפליקט עליו שמעתי במהלך השנה. כמעריך של הקונפליקט ראוי לציין כי אני איני צד בקונפליקט ונחשפתי אליו דרך מכרים.  לאחר ששמעתי מאותם המכרים מעט פרטים על הקונפליקט נראה היה לי מעניין להשתמש כקונפליקט אמיתי, אקטואלי, עליו ניתן יהיה ליישם את שלבי הערכת הקונפליקט.   קונפליקט הוא חוסר הסכמה של פרטים או קבוצות, השונים אלו מאלו בגישות, האמונות, הערכים והצרכים.  קונפליקט יכול להיווצר גם בשל היסטוריה של יחסים מורכבים בין צדדים והבדלים טבעיים באופי של הצדדים (הפרט/הקבוצה).  סיבות אחרות לקונפליקט כוללות יכולות לנבוע מניסיון של צדדים להגיע להסכמה על נושא מסוים עליו לא הסכימו מלכתחילה מבלי לקיים תהליך מקדים של איסוף מידע, הבנת והכרת הקונפליקט לעומק.
מרכיבים של קונפליקט :
צרכים:  אלו הם דברים הכרחיים לרווחה הבסיסית של ה פרט או הפרטים המרכיבים קבוצה כלשהי.  קונפליקטים מתעוררים לעיתים כאשר אחרים מתעלמים מצרכים אלו.
תפיסה:  אנשים מפרשים את המציאות בצורה שונה.  הם מעריכים סיטואציות לפי רמות חומרה שונות.  תפיסה שגויה או שונה של סיטואציה מהווה איום ובסיס ליצירה של קונפליקט.
כח:  לאופן שבו אנשים מגדירים ומשתמשים בכח יש תפקיד חשוב בהתעוררות של קונפליקט.  הבנת והשימוש בכח גם משפיע על האופן בו הקונפליקט מנוהל.  התעוררות של קונפליקט עלולה לנבוע כאשר אנשים מנסים לגרום לאחרים לשנות את המעשים שלהם או מנסים להשיג יתרון לא צודק מולם.
ערכים:  אלו הם אמונות או עקרונות שמאד חשובים לנו כאנשים.  לא מעט קונפליקטים מתעוררים כאשר אנשים מחזיקים באומנות או עקרונות שאינם מותאמים או לא ברורים לאחר/ים.  קונפליקט מתעורר גם כאשר צד אחד מסרב לקבל את העובדה שלאחר יש ערכים שונים משלו.
רגשות:  רגשות בדרך כלל מאד משפיעים על האופן בו אנשים מתמודדים עם קונפליקט.  קונפליקט יכול להתעורר גם כאשר אנשים מתעלמים מרגשות של אחרים, קונפליקטים אחרים מתעוררים כאשר בין פרטים שנמצאים בדינאמיקה יש פער במצבם הרגשי ביחס לנושא מסוים.
יחד עם זאת, קונפליקט אינו תמיד שלילי.  למעשה, קונפליקט יכול להיות בריא אם הוא מנוהל באופן אפקטיבי.  קונפליקט שמנוהל באופן בריא ואפקטיבי יכול להוביל לצמיחה והתחדשות, צורות חשיבה חדשות, יצירתיות, התפתחות ואופטימיות.  כאשר מגיע צד שלישי שבכוונתו ליישב את הקונפליקט, עליו לקחת בחשבון את המצב הרגשי של הצדדים, את נטיותיהם, רמת הפגיעות שלהם ועוד.  למסגור (Framing) יש תפקיד חשוב בהצגת הקונפליקט והשפעה ניכרת על רגשות הצדדים בקונפליקט. מסגור משחק תפקיד מרכזי באופן שבו הצדדים מבינים את העמדה של עצמם ועל האינטראקציה שלהם בינם ובין עצמם ועם האחרים (הצד האחר לסכסוך).