העבודה כוללת את החומרים: שיטת הלימוד היהודית בתימן ומטרותיה, והשוואה בינה לבין החינוך המוסלמי.
שיטת הלימוד המוסלמית בתימן ומטרותיה: הניסיונות לחולל תמורות מודרניות בחינוך.
באיזה אופן משקף הלבוש את זהותה ומעמדה האישי של האישה היהודייה בתימן?
שאלה
1 : א.                  שיטת הלימוד היהודית בתימן ומטרותיה, והשוואה בינה לבין החינוך המוסלמי.
החינוך היהודי בתימן היה זהה לחינוך המוסלמי והוא התאפיין כחינוך טרום מודרני ,חינוך של חברות שלא עברו תהליכי מודרניזציה,  דבר שכאמור אפיין גם את החינוך בחברה האסלאמית וגם את החברה היהודית באירופה ובארצות האסלאם.
שיטת הלימוד הייתה דומה בכולם: שינון, הנחלה ולימוד בעל-פה  של המסורת, לימוד בעל-פה של התנ"ך כולו ופרקים מן התלמוד. הגברים היהודים  הפגינו בקיאות רבה בכך שידעו פרקים שלמים מהתנ"ך, ידיעה בע"פ של הלכות ומדרשים והבנת טקסטים נלמדים.הם  היו אנשי ספר ובלטו במיוחד בסביבה המוסלמית ובעיקר בסביבה האנאלפביתית. הם רכשו השכלה בתחום הידע התורני-דתי, שלטו בספרות המקראית, הפרשנית וחלק אף במשנה ובקבלה. הגברים היהודים שלא כמו המוסלמים, למדו כל העת  גם אחרי הלימודים הפורמליים ולמדו גם בשבתות ובחגים כשהמלומדים שביניהם המשיכו ללמוד מידי  יום .המטרה של החינוך היהודי  הייתה ללמד את התלמידים מנהגים חברתיים והנחלת נימוסים. ולהפגיש את התלמידים עם החיים החברתיים הקהילתיים והדתיים שהתנהלו בעיקר בבית הכנסת בתימן למדו רק  בנים בלבד. גיל התלמידים  נע בין הגילים  3 עד 13, תקופת הלימודים  נמשכה כשמונה שנים , כשהלימודים נמשכו יום שלם, תחילתם הייתה כחצי שעה לאחר הזריחה והסתיימה בשקיעת החמה . ביום שישי למדו חצי יום ולאחר שחזרו על הפרשה וההפטרה, יצאו הילדים לחופשת השבת. בעדן למשל, שם הייתה פעילות מסחרית מוגברת, לא הייתה חופשה שנתית.
ב"יום השוק" למדו כשעתיים בלבד ואז יצאו הילדים לטייל בשוק או לעזור להוריהם שעבדו במסחר. מקום הלימוד  בערים הגדולות היה מוסד הלימודים – אל כניס (גם בית כנסת) או כניס אל-עיאל, כלומר: בית הכנסת של הילדים. במקומות אחרים בתימן הוא נקרא כמו המקביל המוסלמי – מעלאמה. המוסד היה ממוקם בחדר נפרד בקומת קרקע בבית מגורים פרטי ובמקום המיועד למחסנים. התלמידים ישבו על מחצלות או על שטיחים מעור עיזים או כבשים והמארי ישב במקום מוגבה כדי שישגיח על הילדים. הילדים הקטנים ישבו קרוב למארי, ואלה שידעו לקרוא ישבו מאחוריהם והילדים הגדולים יותר שידעו "נביאים וכתובים" ישבו בקצה החדר.
המורה  בניגוד למוסלמים המורים התימנים לא הוכשרו כלל לתפקידם, ההוראה לא הייתה-