כל בעלי החיים על פני כדור הארץ חיים על פי מחזורים ביולוגיים שונים, הם מגבילים את פעילותם לתחום מסוים ביממה. מעטים מסוגלים להחליף תקופות פעילות ביממה או לחלק את פעילותם היממתית לשני שיאי פעילות באותה יממה.
משך כל מחזור ביולוגי, הוא בערך יממה (24 שעות).
 המחזורים הביולוגיים מושפעים מהסביבה החיצונית ובמיוחד משעות האור והחושך. המחזורים הצירקאדיים מכוונים ע"י שעון ביולוגי פנימי, הממוקם במוח בהיפותלמוס בגרעין הסופראכיאזמטי. המסלול הרטינו- היפותלמי אחראי להתאמה של המקצב השעון הביולוגי הפנימי לסביבה החיצונית ולשעות האור והחושך ביממה. תהליכים רבים בגוף מנותבים ע"י הסביבה החיצונית וע"י השעון הביולוגי הפנימי, כגון: טמפרטורת גוף לאורך היום, יומיות, שינה, תהליכי רבייה, ייחום ביונקים ועוד. כמו כן בשיתוף עם השעון הביולוגי הפנימי כל התהליכים מושפעים מההורמון מלטונין.
ההורמון מלטונין מופרש מבלוטת האצטרובל שבמוח, והפרשתו נשלטת ע"י הגרעין הסופרהכיאזמטי. ההורמון מסונתז מהחומצה האמינית טריפטופן, וריכוזו בגוף משפיע על תהליכים רבים בגוף. ריכוז המלטונין בדם הוא המדד לקצב סינתוזו, פרט להיפותלמוס, כמות קטנה של מלטונין מסונתזת גם ברשתית העין ובעור.  הסביבה החיצונית של היונק משפיעה על ההפרשה של המלטונין עצמו. הפרשתו של המלטונין גבוהה בשעות החושך ונמוכה בשעות היום. כך מתקבל שהמלטונין משפיע עצמו על השעון הביולוגי, אך ריכוז הפרשתו מושפע מהשעון ומהסביבה. הפרשתו של המלטונין בגוף מופעלת גם כן במחזוריות צירקאדית של יממה.
ריכוזים גבוהים של מלטונין גורמים ביונקים לירידה בפוריות, וניתן לראות הקטנה של שחלות ואשכים בעונות שבהם ריכוזי המלטונין בגוף גבוהים יותר, לדוגמא: בחורף, בחלק מהיונקים (חולדות) ובחלקם דווקא פעילות הפוכה (כבשים).
בעבודה זו אסקור את ההשפעות של ההורמון מלטונין על מחזורים שונים בגופו של היונק: רבייה, ייחום, בגרות מינית, יומיות והתאמה לסביבה ואת ההשפעות של הסביבה על רמות המלטונין בגוף היונק.
נושאים:
–  מלטונין בבגרות מינית במכרסמים – מלטונין במנגנוני רבייה ביונקים – השפעת המלטונין על יומיות ביונקים, בצעירים ובבוגרים – מלטונין כגורם להתאמה לסביבה של היונק – השפעת הסביבה על מתארי מלטונין