קורס מבוא לחשיבה חברתית
| מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
| סוג העבודה | ממ"ן |
| מספר ממ"ן | 11 |
| מקצוע | תקשורת |
| קורס | מבוא לחשיבה חברתית |
| מילות מפתח | חשיבה חברתית, סוציולוגיה, תקשורת |
| שנת הגשה | 2009 |
| מספר מילים | 1557 |
תקציר העבודה
מבוא לחשיבה חברתית – ממ"ן 11
שאלה 1:
א. ע"פ התאוריה של מיד, שהיא תיאוריה פסיכולוגית חברתית, זהות האדם נבנית מתוך שילוב של האופן שבו האדם רואה את עצמו עם האופן שבו הוא חושב שהחברה רואה אותו. מיד מקשר בין ה- I וה- ME. הוא קורא לזה האובייקט והסובייקט, ז"א, היכולת האישית של האדם לבנות לעצמו זהות, על היכולת של החברה לבנות זהות לאדם. האדם יכול לדעת איזו זהות כדאי לו לפתח על סמך הסמלים שהחברה משדרת לו,ז"א, ישנתם סמלים שזוכים לעידוד החברה וישנם סמלים ש"זוכים" לסנקציות שלילות מהחברה – עונשים. החברה דואגת לכך שהאדם ידע מה הזהות המצופה ממנו. על מנת שהזהויות יהיו ברורות החברה משתמשת בסימול – למשל, בגדים, דימויים, שפה וכו'.
ע"פ התיאוריה של גופמן, האינטראקציה הסימבולית, ההווי האנושי מתואר כזירה של אינטראקציות על במה. הוא רואה את הקשרים האנושיים כמשחק שבו אנשים כל הזמן מחליפים מסיכות. להחלפת המסכות גופמן קרא "ניהול רושם", ז"א, המשחק שלנו מבוסס על הרושם שאנו מעוניינים ליצור. הרבה פעמים המסרים שהאדם מעביר הם מודעים וישנם פעמים שגם לא. כמו כן, לא תמיד החברה מקבלת את המשחק כפי שהאדם ניסה להציג.
ע"פ פרויד זהויות נבנות מתוך חוויות ילדות. פרויד מדגיש את היצרים הבסיסיים של האדם ולכן גם בתחום הזהות יש לו תפקיד מכריע. לפיו, היצרים שבתוך האדם צריכים למצוא פורקן, מצד שני, החברה מנסה לרסן את האדם. מה שמבדיל את האדם משאר בע"ח היא היכולת למצוא פשרה בין יצריו לבין הציפיות החברתיות.
ללא מקורות
