מאגר שאלות בחינה בקורס, ותשובה מפורטת על כל אחת מהשאלות:
מדוע מכונה התקופה הסולומונית המוקדמת (1270 – 1468) "תור הזהב של הכנסייה והמדינה"?
התייחסו בתשובתכם לפועלם של הקיסרים השונים לגיבוש תודעת הזהות שבין הצלב לבין הכתר.
מה הייתה תרומתו של זרעה-יעקב לגיבוש התודעה של הנצרות כדת הממלכה האתיופית? האם תרומה זו הייתה משמעותית, לדעתכם, יותר מזו של הקיסרים האחרים של השושלת הסולומונית?  האם מגעיה של הנצרות האתיופית עם זו האירופאית-קתולית במאה ה-16 יצרה מגמות של התחדשות ותחייה דתית או של הסתגרות וניוון, לדעתכם? נמקו תוך מתן דוגמאות מהחומר.
אפיינו את אופי מגעיה של הנצרות האתיופית עם המיסיונרים האירופאים במאה ה-19. במה נבדלת פעילותם של מיסיונרים אלה באתיופיה ביחס לפעילותם של המיסיונרים האירופאים בני המאה ה-16?
כיצד השתמשו קיסרי העת החדשה (מתיאודרוס השני ועד להיילה סילאסה) בנצרות ככלי לגיבוש תודעה לאומית אתיופית בתקופה זו? האם ניתן לטעון כי אחדים מהם היו "צלבנים" יותר מהאחרים? עמדו על ממדי השוני וההמשכיות במדיניותם של היילה סילאסה ושל מנגיסתו היילה מרים ביחס לנצרות האתיופית. הדגישו בשני המקרים את ההבדלים שבין אידיאולוגיה לבין מעשה. נתחו את השפעות תקופת המהפכה על יחסי דת-מדינה באתיופיה, והדגישו את משמעות ניתוק הקשר ההיסטורי שבין הצלב לכתר בתקופה זו.
עמדו על משמעותו של תפיסת ה"אל-נג'אשי" בהתפתחות דימוייה של אתיופיה בעיניים מוסלמיות.
התמקדו בקיטוב שבין דימוייה של אתיופיה כ"ארץ הצדק" מול "ארץ הכפירה".
השוו את התפתחות תפיסותיהם ומדיניותם של מנהיגי המאה ה-19 (תיאודורוס השני, יוהאנס הרביעי ומנליק השני) כלפי אסלאם ומוסלמים בתוך אתיופיה וברמה האזורית.
תארו את השפעות הכיבוש האיטלקי על מעמדם של המוסלמים באתיופיה במהלך התקופה ובשנים הראשונות לאחר שובו של היילה סלאסה.
מהן הגישות המחקריות המרכזיות לגבי מוצאם של יהודי אתיופיה ומהן נקודות החולשה והחוזק של כל אחת מהן.
מהם התפקידים המרכזיים אותם מלאה הנזירות בקורותיהן של הנצרות והיהדות באתיופיה? הסבירו את ייחודיותו של מוסד הנזירות בקרב יהדות אתיופיה בהקשר הכלל-יהודי ובהקשר האתיופי.
תארו את מהותם של "אתגרי העת החדשה" שאיימו על זהותה הנבדלת של קהילת ביתא ישראל באתיופיה. מי מבניהם היה, לדעתכם, האתגר הקשה ביותר לשמירת זהות נבדלת זו?
נתחו את תרומתם של יוסף הלוי וז'ק פייטלוביץ' לכתיבת ההיסטוריה של ביתא ישראל ולהידוק הקשרים בין הקהילה לבין יהדות העולם.
כרונולוגיה ללא מקורות